פירוש מהרז״ו על במדבר רבה כא:ח

תנחומא סימן ה':

ונתתי אותה לכם מורשה. בתחלת שליחות משה בריש וארא הרי שנתן הארץ בירושה לאותן שהיו במצרים ובניהם יורשים חלקם ועכ"ז לא חלקה להם שצפה הקב"ה שהרבה משפחות נשארו בלא יורשים שיכלו כל המשפחה:

ובני שמעון. שמות ו' ט"ו וכשאתה קורא כאן בסדר פנחס חסר אחד היינו אהוד. ובתנחומא הגי' אין שם לא אהוד ולא צוחר וחושב שם אצבון מגד שחסר כאן בפנחס הרי ג'. וכאן במדרש חושב ה' שחסרו מבנימין ובתנחומא אינו חושב אלא ג' שחסרו מבנימין ושניהם אמת שמנה כאן לבנימין ה' בנים בלע אשבל אחירם שפופם חופם ובסדר ויגש חושב בני בנימין יו"ד כמ"ש ובני בנימין בלע ובכר ואשבל גרא ונעמן אחי וראש מופים וחופים וארד וחסרים כאן ה' אלא שכאן חושב לבלע שני בנים ארד ונעמן שנעשו שתי משפחות הרי לבנימין ז' משפחות וחסרים ג' וע' רש"י כאן בחומש וצריך להגיהה כאן כמ"ש בתנחומא:

אין זנות שאינה עושה. פי' שאינה גורמת נגף:

ועמדו על בורים. שכבר כלו מתי מדבר כמ"ש לעיל פרשה י"ט סימן ז' וגם מתו החוטאים בזנות פעור כמ"ש כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור השמידו ה' אלהיך מקרביך ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום דברים ד'. ועם כל זה ליוצאי מצרים נחלקה הארץ מי שהיו להם יורשים ירשו חלק אבותיהם והמשפחות שכלו ירשום אחיהם משבטם ולא משבט אחר: