פירוש מהרז״ו על במדבר רבה כא:ו

לפי שכתוב כי תצור. דייק מ"ש צרור והיה די שיאמר צור כמ"ש כי תצור דברים כ' י"ט ודורש ע"פ מדה ט"ז דכאן הי' צרה כפולה שבמקום שכתוב תצור כתיב לא תשחית את עצה אך כאן צרירה כפולה שגם עצה ישחית ע"פ מדה י"ז שמפורש כן אצל מואב. ומ"ש את המדינים גם מואב ועמון בכלל (ונידון במדה כ"ה שהרי מדין ומואב ועמון בכלל של המחטיאים ולשכור בלעם ויצא מדין מן הכלל כמ"ש צרור את המדינים לא על עצמו יצא אלא על הכלל כולו יצא לצרור אותם וכנ"ל בסימנים הקודמים):

אלא יהושפט. מדקאמר ויאמר יהושפט יש אותו דבר ה' אבל יורם לא אמר כן הוא בתנחומא:

גזירה שיהרג עם אחאב. כמ"ש סדר עולם פרק י"ז וכאן כשהלך עם יורם כבר נגזרה עליו במות אחאב וכאלו לא הי' מלך מאז ודבר זה לא ידע אחר רק הנביא אלישע הכיר וידע ע"כ במקום זה לא כתוב בו מלך ע"פ מדה ט':

המואבים בידכם. המואבים נופלים בידכם כ"ה בתנחומא כאן:

ונקל זאת בעיני ה'. לפי פשוטו משמע לא די שעשה לכם נס המים שזה דבר קטן וקל אלא עוד יעשה שיתן מואב בידכם וא"כ יקשה איזה דבר קשה חלילה לפניו שהוצרך לומר שזה דבר קל הוא ע"כ דורש ונקל זאת על סיפא דקרא ונתן את מואב בידכם שיתן אותם בידכם בדרך קל ובזוי וא"כ יקשה שהרי אמר להם בפירוש וכל עץ טוב תפילו וגו' ולמה הוצרך לומר ונקל זאת ע"כ דורש ע"פ מדה ל"א מדה ט"ו תחלה אמר והכיתם וגו' וכל עץ טוב תפילו וגו' ועל זה הקשו לו התורה אמרה וכו' ואתה אומר וכו' וע"ז השיב ונקל זאת וזהו ההכרעה כמ"ש לא תדרוש שלומם כנגד וקראת אליה לשלום ומ"ש וטובתם כמ"ש וכל עץ טוב תפילו. וכל חלקה הטובה וגו'. לכך נאמר צרור צרירה כפולה כנ"ל בריש הסימן ומ"ש והכיתם אותם רומז למ"ש אלישע בפירושו והכיתם כל עיר מבצר וכל עיר מבחר. והנה המדרש הביא לענין שכתוב אצל מואב ללמד על מדין וכמ"ש בסימן הקודם לענין לשאול בשלומם שלמדים מדין ממואב ועמון כן גם לענין טובתם כי טעם אחד לשניהם וע"פ מדה ט"ז בצרור דורש מדה י"ז ושם ע"פ מדה ט"ו ול"א ודרך קצרה ששאלו והשיב: