פירוש מהרז״ו על במדבר רבה כא:יא

ד"א ותקרבנה. בנות צלפחד וגו' למשפחות מנשה בן יוסף. תנחומא סי' ז' הנ"ל ספרי כאן:

ואם לאו תתיבם אמנו. שהן לא בקשו נחלה בעבור הון ועושר כ"א להקים שם אביהם על נחלתו כמ"ש למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו וזהו עיקר מצות יבום:

אלא להגין להם. ושהו כל הארבעים שנה שצלפחד היה מקושש או מן המעפילים ומת בשנה שניה הרי שבנותיו נולדו במצרים והיו עדיין בתולות:

וכתוב ויקרב משה. בתנחומא ליתא תיבת וכתיב ושם הוא סימן ח' וענין בפני עצמו:

שהפליא מן משה. שהעלים ממנו משפטן של בנות צלפחד כמ"ש ויקרב משה את משפטן לפני ה':

שקלות ורגילות. ואינו צריך עוד לעזרת ה' בזה והאמת כי ה' יתן חכמה:

שהתינוקות קורין. כלומר מקרא מפורש שאינו צריך לדרוש:

ונשמטו הפרות. עם העגלה כמ"ש כי שמטו הבקר וצ"ע למה אמר המדרש הפרות שלא כלשון הכתוב ובקר משמע זכרים ואולי כי דרשו חז"ל שעגלה חדשה היא העגלה ששלחו פלשתים את הארון ומה שם היו פרות אף כאן פרות וצ"ע:

ששגגת תלמוד. אבות פרק ד' שגגת דוד כנ"ל ולעיל פ' ד' סי' כ' דורש באופן אחר על עוזא ע"ש באריכות כל הענין:

פרץ וגו' כי לא דרשנוהו. כמ"ש בפסוק הקודם ויקרא דוד וגו' ויאמר להם אתם ראשי האבות ללוים וגו' והעליתם את ארון ה' וגו' כי למבראשונה (פי' למה שבראשונה) לא אתם פרץ ה' אלהינו בנו (היינו פרץ עוזא ש"ב ו' ח' בד"ה א' י"ד יו"ד):

אם יבא לך סלעים. מטבעות פשוטות שאינם צריכים מבינות אך מרגליות צריכה מבינות. והביאו להתלמיד חוליא של זכוכית (שקורין פאצערקעס) והוליכו אצל רבו השולחני. ובתנחומא הגירסא חוליא אחת של תינוקות פי' שהתינוקות הולכות בו לתכשיט וזהו כוונת המ"כ ע"פ גרסת התנחומא:

הנשים דנין אותו. זהו את משפטן שהיל"ל את שאלתן אלא משפטן משמע המשפט ששפטו ופסקו והשיב לו הש"י כן בנות וגו' כן ואמת פסקו ודנו:

לפיכך ויקרב משה את משפטן. שהקריב שישפטנו ה' לחלוק הכבוד לה' ולא בעבור שלא ידע אלא הכל ידעו:

שהודה הקב"ה לדבורם. לחלוק להן כבוד בעבור צדקתן כי הדין הכל ידעו כנ"ל:

נתן תתן להם. על פי מדה יו"ד הרבה נתינות:

שהי' בכור ונטל שני חלקים. צלפחד היה בכור כמ"ש ב"ב דף קי"ט הובא ילקוט כאן וכמ"ש בספרי ריש פסקא קל"ג בן צלפחד בן חפר בן גלעד בן מנשה כשם שהי' צלפחד בכור כך היו כלם בכורות ובגמרא שם דרשו שהי' צלפחד בכור ממ"ש והעברת ופי' רשב"ם ממ"ש והעברת כל פטר רחם:

שנטלו בעבר הירדן. שנתן להם משה בעבר הירדן מזרחה עם חצי מטה מנשה שנטלו מזרחה ונטלו בארץ כנען בעבר הירדן מערבה עם חצי מטה מנשה שנטלו מערבה בארץ כנען ע"י יהושע:

בנות צעדה עלי שור. מה שנטלו ע"י משה. ומה שנטלו ע"י יהושע הרי מפורש ביהושע י"ז ד' ומרומז שם בפסוק ה' לבד מארץ הגלעד והבשן אשר מעבר לירדן כי בנות מנשה וגו' ע"ש ודו"ק: