פירוש מהרז״ו על במדבר רבה ב:ו

מציאה גדולה. תנחומא כאן סי' י"ג ובילקוט כאן עי' ב"ר פר' כ"ט סי' ג' ומש"ש:

כענבים במדבר. כהולך במדבר והוא רעב ומצא ענבים שהוא פרי טוב להשיב נפש כן מצאתי בהדיא בילקוט ובתנחומא כך הקב"ה חפץ שיעבדוהו כל באי עולם אך הרבה דורות עזבוהו ולא הכירוהו עד שבאו ישראל וקבלו כלם את תורתו וזהו שאמר מדבר היה העולם נעזב מתורתו ועבודתו:

לא עשה. באופן הרע הנ"ל אלא באופן זה כיון שיצאו:

שהיקיפן. כדלעיל סי' ב':

וקבלו את התורה. האיר העולם שנאמר כי נר מצוה ותורה אור כן הוא הגירסא בתנחומא ובילקוט כנגד מה שאמר שהיה מקודם לילה וחושך אמר אח"כ האיר וזה חסר כאן:

כאישון עינו וכו' עד שיעשה משכן. משמע שעשיית המשכן הוא פירוש על כאישון עינו יתכן פי' כמ"ש במסכת דרך ארץ סוף פר' ט' העתקתי בב"ר פר' ל"ב סי' ז' שמואל הקטן אומר העוה"ז דומה לגלגל עינו של אדם לבן שבו זה אוקינוס שמקיף את העולם שחור שבו זה העולם קומט שבשחור זה ירושלים פרצוף שבקומט זה בית המקדש שיבנה במהרה בימינו. ועד שלא נבנה ביהמ"ק היה אישון עינו במקום המקדש והמשכן עי' לקמן פר' ה' סי' ט' עד שנבנה הביהמ"ק ונקבע העין במקומו עיני ה' אלהיך בה:

דגלים ושמו. שהדגלים מסבבים המשכן וכמ"ש מנגד סביב לאוה"מ יחנו. וכוונת המדרש למ"ש יסובבנהו שחונים סביב המשכן וכן כוונת הפסוקים הסמוכים כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף וכמ"ש ויק"ר פר' כ' סי' ד' על פסוק אם על פיך יגביה נשר על הקב"ה:

והם צבאותיו. דומים לצבא של מעלה וכמ"ש לעיל בסי' ד' איומה כנדגלות של מעלה כדלקמן פר' זו סי' יו"ד: