פירוש מהרז״ו על במדבר רבה יח:יז

ויקח שלקחו לבו. ד"א ודרשה אחרת על ויקח קרח וכמ"ש בריש סי' הקודם:

כי לא אויב יחרפני. דורשו בסוף הסימן על קרח ואגב שהביא פסוק זה דורש אותו תחלה כפשוטו על דוד:

ולא היו שונאי. פי' שמתחלה לא היו שונאי שהיו דואג ודוד יחד שרים אצל שאול וקנא דואג על דוד בעבור גדולתו והצלחתו ומתחלה הכיר בו שעתיד להצליח וכן אחיתופל היה תחלה יועץ לדוד ובמעשה אבשלום נהפך לו לשונא:

מדוע לא בא בן ישי. ש"א כ' כ"ז ושאול אמר כן:

ראיתי את בן ישי. ש"א כ"ב יו"ד ודואג אמר כן:

ראיתי בן לישי. ש"א י"ו י"ח ופסוק זה קודם לפסוקים הנ"ל וצריך להביאו תחלה:

גדל בתורה. כי אלופי יש לו שני משמעות א' מלמד חכמה ב' כמ"ש אלוף תימן אלוף אומר וגו' ות"א רבא תימן רבא אומר וכו' וכן כלם שם וזהו גדול בתורה:

נושא ונותן בהלכה. מלשון יודע דעת בתורה והיודי"ן של אלופי ומיודעי נוספים לפי דרשה זו:

אשר יחדו נמתיק סוד. שהיו יושבים באוה"מ אשר בנוב כמ"ש ש"א כ"א ח' ושם איש נעצר לפני ה' אשר שם נהלך ברגש בקרבנות ומ"ש כדתנן הפר היה קרב בכ"ד וכו' יותר היה טוב לגרסו בדרשה שניה אצל זה שוחט וזה זורק ועל זה מביא כן דתנן וכו' אך כאן אינו מזכיר קרבנות. וכן אחיתופל כתוב עליו כאשר ישאל איש בדבר אלהים:

ישיא מות עלימו. וס"ד ירדו שאול חיים כי רעות במגורם בקרבם וזהו עצת מינות:

לבית שהוא מלא תבן. והיה הבית יפה ומסוגר והיו סבורים שיש בו אוצרות זהב וכסף עד שראו התבן יוצא מהחורים:

לא היו בהם מצות. כמ"ש חז"ל טינא היתה בלבם מתחלה שלא היה יראת חטא קודמת לחכמתם ולא חכמתם קודמת ליראתם ועל כן לא נתקיימו גם בתורתם ונשארו ביצרם כתחלתם ולא נתקנו כלל:

אלא קרח שהוא משלי. כמ"ש לעיל סי' י"ד ובריש סדר זה שהיו בני אחים ועל שכתוב כאן ירדו שאול חיים ולא מצאנו כן רק בקרח ועדתו ע"כ דורש הפסוקים גם עליהם:

שניהם שוים. פי' שניהם גדולי השבט זה בתורה וחסידות וזה בעושר וחכמה:

שהביא את המיתה עליו. פי' הביא את המיתה על עצמו כמ"ש וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה וכמ"ש בסי' י"ט: