פירוש מהרז״ו על במדבר רבה יח:טו

אמר איוב וישכון ערים. כל שבע פסוקים אלו וישכון ערים נכחדות בתים לא ישבו למו וגו' הוא באיוב סוף ט"ו במענה אליפז ומ"ש אמר איוב פי' שכתוב בספר איוב ודורש הפסוקים על קרח כמ"ש שם בפסוקים הקודמים כי נטה אל אל ידו ואל שדי יתגבר היינו כמ"ש בתורה כאן לכן אתה וכל עדתך הנועדים על ה' ובסוף הענין כי עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי שוחד הם עדת קרח כדלקמן ועליו אמר אליפז שבע פסוקים אלו כמו שמפרש המדרש והולך:

קתיליקוס לביתו של פרעה. פירש במ"ע בלשון יוני ורומי איש ממונה על כל דברי בית ובידו לעשות כל מה שירצה ועי' לקמן פר' י"ט סימן י"ז ועי' שמ"ר ריש פר' ל"ז קתליקוס ועי' בערוך ערך קתליסוס:

ישראל שגלו ממצרים. שמחזיקים עצמם לגולים שלבם נכנע אבל קרח בעט ברוב עשרו. וצ"ע איך אמר שהם מוכנים לישראל שהרי מפורש בתורה שאבד הוא וכל אשר לו וכל רכושו אולי סובר שסיבב הקב"ה שנחלק עושרו וישראל קודם שעשה בו הדין. ודורש אשר התעתדו לגלים אם כפשוטו שנחרבו והיו מוכנים להיות גלים ניצים הרי מפורש שנבלעו הם ובתיהם ועוד שאמר התעתדו שהיו מוכנים שיחרבו ועדין לא נחרבו והלא כבר נחרבו ע"כ דורש א"ת לגלים אלא לגולים על פי מדה כ' וממעל:

אשתו של קרח. דורש יונקתו על אשתו שהיא יונקת ומשופעת ממנו תיבש ותכבה שלהבת של גיהנם שאש שלה היה גדול מאש של גיהנם והאש הגדול מכבה אש הקטן על שהיא הביאה אותי לכל רעה זו כמ"ש לעיל ריש סימן ד' שנטל עצה מאשתו:

אף הוא יסור ברוח פיו. כמ"ש לעיל סימן ח' שטעה בזה.

הוא ממית עצמו. בזה שנתרצה להקריב קטורת עם אהרן כמ"ש לעיל סימן ח':

יחמוס כגפן בסרו. יחמוס מלשון כריתה וחתיכה כמ"ש ויחמוס כגן סוכו שחת וגו' וגפנו זו אשתו כמ"ש אשתך כגפן פוריה ופי' יחמוס אשתו שנמשלה כגפן וכן וישליך בניו שנמשלו לזית כמ"ש בניך כשתילי זיתים ובסרו מלשון בוסר שמקהה השינים כך ברשעתם הרגו עצמם ואולי דורש בסרו בסמ"ך כמו בשרו בשין שמאלית וכמ"ש בשר מבשרי וכן היו לבשר אחד וזהו אשתו ונצתו הוא נץ שיציץ ופרח ממנו אלו בניו:

ולמה כי עדת חנף גלמוד. כמ"ש תהלים תפתח ארץ ותבלע דתן ותכס על עדת אבירם ותבער אש בעדתם להבה תלהט רשעים וזהו ואש אכלה אהלי שוחד וכמ"ש ואש יצאה מאת ה' ותאכל את המאתים וחמשים איש מקריבי הקטורת. ותיבת ולמה צ"ע לישבו: