פירוש מהרז״ו על במדבר רבה יח:יב

שהלך והתרה בהם. בתנחומא כאן סי' ח'. עי' לעיל סי' ד' בא"א ע"פ המדות וכאן כפי מה שכתוב:

עד כאן הי' לי לעשות. לבזות עצמי לילך אצלם שידעו שבאתי אצלם להתרות בהם ולהוכיחם ומאחר שלא נשאו לו פנים לצאת לנגדי אין לי לעשות יותר לבוא לאהליהם שלא יועיל עוד ודי בזיון:

ארבעה נקראו רשעים. שמ"ר פרשה א' סוף סי' כ"ט ושם איתא שמ"ש לרשע למה תכה רעך שהם דתן ואבירם וכאן אמר ושניהם היו בדתן ואבירם אינו סובר כן שא"כ היו בהם שלשה דברים:

תכלית כלי' מביא. התי"ו מורה תיבת תכלית והק' מתחלף באות כ' מורה על תיבת כלי' והחי"ת מורה על תיבת חלוקה ומחלוקת שהמחלוקת מביא תכלית כלי' לעולם ודורש התיבה מסופה לרישא וכן מצאתי תיבת חלוקה בצד הילקוט ולפי זה סידור הר"ת מתלוקת. תכלית. כלי'. לעולם. חלוקה. מביא. וכל זה נאמר רק דרך רמז להרחיק את בני אדם ממחלוקת:

כיון שראו שנסתלקו. הרע בעיניהם על שהכלים אותם והפריש את ישראל מהם וחרפו וגדפו את משה ואת תורתו:

עידותי' בידו. השמלה והבתולים וכמ"ש ופרשו את השמלה לפני זקני העיר:

בוודאי שלא נמצאו. ואכביש ואעלים את העדות הנ"ל ואז אוכל לומר ג"כ כמו זה המלשין:

הסבות את לכם אחורנית. הלא נתנה הרשות ביד האדם לטוב ולרע ומה שהאדם משיב לבו אחור אין זה מה' ועוד אחר שאמר וידעו העם הזה כי אתה ה' אלהים איך אומר ואתה הסבות ע"כ דורש מדה ט' ע"פ מדה ט"ו אם תענה אותי אז וידעו כי ה' הוא אלהים ואם לאו גם אני אומר כי אתה הסבות את לבם:

אם שוב תשוב בשלום. וס"ד לא דיבר ה' בי והוקשה להם איך יכול לומר כן והלא הוא עצמו יודע האמת שדיבר עמו ע"כ בהכרח לדרוש ע"פ מדה ט' כאלו כתוב אני אומר לא דבר ה' בי שמאחר שלא יתקיימו דבריו ויהיה חילול ה' בדבר מוטב שיאמר שלא דיבר ה' בו והוא דבר מעצמו בשקר בשם ה' ויעשה עצמו לנביא שקר שיהרגנו אחאב משיתלה בהש"י ויהיה חילול ה' בדבר:

וכן משה אומר אם כמות כל אדם ימותון אלה וגו' לא ה' שלחני שיהי' מוכרח בעצמו לומר לא ה' שלחני שיתלה הסרחון בעצמו לא בהש"י וכנ"ל אצל מיכה:

מה אתה מבקש. פי' באיזה מיתה אתה רוצה שימותו אלו שעי"כ יודע באמת שאתה נביא אמת שאני שלחתיך ועי' ד"ר פר' ב' סי' ג':

אם בראת פה. שמ"ש אם בריאה יברא לא פירש איזה בריאה ואח"כ אמר ופצתה האדמה את פיה ואין זה בריאה אלא משמע שהארץ יש לה כבר פה ועתה תפצה פיה ע"כ דורש שהדבר למוד מסופו שמדבר בבריאת פה ועדיין היה די שיאמר אם יברא ולמה כפל בריאה יברא ע"כ דורש אם בריאה שנמצא במציאות פה לארץ וע"פ מדה ט' הרי מוטב שאינו צריך לברוא מחדש רק ופצתה וגו' ואם אינו עדיין בריאה במציאות פה לארץ יברא עתה ואחר שיברא הפה תפצה הארץ את פיה ותבלע:

ותגזור אומר. שע"י שתגזור אומר ויקם פי' שיתקיים כדבריך עי"כ על דרכיך נגה אור שידעו הכל שהדין עמך ואתה נביא אמת: