פירוש מהרז״ו על במדבר רבה טז:יא

אחי מן. כי למה כתבה התורה שמותם אלא להודיע גבורתם ועכ"ז הכניעם לפני ישראל ודורש אחימן ע"פ נוטריקון אחי מן שאמר לשני אחיו כשאנו ביחד מן בלשון תרגום מי ומ"ש יבא עלינו הוספה ע"פ מדה ט' מי יבא עלינו ללחום עמנו שאנו גבורים מכל העולם:

שהיה עונק את השמש. שמחמת גבהו היה נראה לעיניהם השמש על ראשם וצואריהם כענק שתכשיט הצואר נקרא ענק כמ"ש וענקים לגרגרותיך ועי' סוטה ל"ה באופן אחר ועי' רש"י שם ועי' ב"ר פר' כ"ו סימן ז' ובמ"כ בשם רש"י ובפירושי שם ומ"ש שראוהו מלשון יחיד כמ"ש וגם ילידי הענק ראינו שם שראו הענק עצמו אבי הילודים ומ"ש ראינו פי' שראו והתפלאו והתפעלו:

הטיחו דברים. לשון זריקה ויריה כמ"ש כמטחוי קשת ועי' רש"י בחומש כאן:

לקול המולה גדולה. עי' בספרי מדרש תנאים מדת מנגד באריכות. וכאן דורש עוד שמ"ש גדולה רומז על מ"ש כאן כי חזק הוא ממנו ומ"ש אין אתם יודעים צ"ע לאיזה כוונה אמר כאן (עי' סוטה ל"ה דבר גדול. וכוונו למ"ש כאן המולה גדולה עוררני מופלג אחד) ואח"כ כתוב וה' צבאות הנוטע אותך (כמ"ש ביום נטעך לקמן סימן כ') דיבר עליך רעה:

ויתרתי עליכם. שאתם יכולים לידע ולהרגיש איך היותם בעיני עצמכם ולשון התנחומא וכן היינו בעיניהם מקפיד אני וכי יודיעם היתם וכו':

אני משלח לכם מלאכי פתאום. במלאכי ריש ג' כתוב הנני שולח מלאכי וגו' ופתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים ומלאך הברית אשר אתם חפצים ומ"ש האדון אם הכוונה על הש"י יקשה איך אמר המדרש שישלח מלאכו פתאום שהרי מפורש ופתאום יבא האדון ואם הכוונה על המלאך כמ"ש בס"ד ומלאך הברית יקשה איך אמר אשר אתם מבקשים אין אנו מבקשים שיהיה המלאך אדון שלנו חלילה חלילה כי ה' מלכנו ואדונינו ע"כ נראה לי ברור שהוקשה לחז"ל שהפסוק סותר עצמו שמאחר שישלח מלאכו לפנות דרך לפניו א"כ לא יבא האדון פתאום ועוד יקשה שהרי כתוב בסוף הפרשה הנני שולח לכם את אליה הנביא לפני בא יום ה' הגדול והנורא פן אבוא והכיתי את הארץ חרם פי' שלא יבא פתאום שא"כ יכה הארץ חרם אלא ישלח תחלה את אליהו וא"כ איך אמר ופתאום יבא אל היכלו האדון ועוד שתחילה אמר שולח מלאכי ולא פירש איזה מלאך ובסוף אמר הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בא והרי ב' פעמים ב' כ"מ מדה ט"ו וההכרעה בזה מפסוק ומלאך הברית אשר אתם חפצים הנה בא הוא אליהו כמ"ש חז"ל אליהו מלאך הברית שכתוב בו הנני נותן לו את בריתי שלום וכמ"ש חז"ל פנחס זה אליהו ושני הפסוקים ענינם אחד ותחילה אמר הנני שולח מלאכי וגו' לפני פי' לפני בואו וזהו מ"ש אח"כ הנה אני שולח לכם את אליה הנביא וגו' וא"כ מ"ש ופתאום בהכרח יכריע שהוא שייך למ"ש תחילה ופונה דרך לפני שהמלאך יבא פתאום ע"פ מדה י"א ולא יהיה בזה היזק ולא האדון יבוא פתאום שיגרום היזק גדול וא"כ מ"ש ומלאך הברית אשר אתם חפצים הנה בא פי' כבר בא קודם בא האדון וזהו שאמר המדרש אני שולח מלאכי פתאום דוק והתבונן בזה שהדרשה נפלאה מאד באמיתות פשט הכתובים: