פירוש מהרז״ו על במדבר רבה טו:ה

כי אתה תאיר נרי. ותיבת אתה מיותר ואיך שייך כאן ענין הנר לפניו ולאחריו שאינו מענין הפסוקים ותיבת כי מיותר ע"כ דורש ע"פ מדה כ' ומדת ממעל במקום שכתוב נר ואור היינו כאן בהעלותך את הנרות על זה תמה ברוה"ק הלא כי אתה תאיר וגו' וזהו דרך חז"ל בקודש ע"פ המדות ועי' שמ"ר פר' ל"ו סימן ב' וש"נ:

להעלות אתכם. וזהו בהעלותך בעילוי שלך ולא אמר בהדליקך:

שהיו מהלכין בדרך. והפקח מנהיג לסומא וסומכו:

לכך אמרתי האר לי. ובזה שתאיר לפני בבית אחשוב לך ששלמת לי שכרי על שהארתי והולכתיך בדרך:

נגששה כעורים קיר. היינו קיר של ברזל המפסקת בינינו לבין אבינו שבשמים בעת שאנו חוטאים וכמ"ש בס"ד כשלנו בצהרים כנשף היינו בעגל בשש שעות וזהו בצהרים כן הוא בשמ"ר שם ואעפ"כ היה הולך לפנינו בענן יומם ובאש לילה הנה האומות הכירו בגדולת ישראל ומעלתם ע"י עמוד הענן ואש כמפורש בסדר שלח לך ושמעו כי אתה ה' בקרב העם הזה ועננך וגו' ובעמוד הענן וגו' וכמ"ש במדרש שי"ר פסוק מי זאת עולה וכאן הכוונה שהמוני עם שבישראל היו יכולים לטעות ולומר שאשר האיר להם בדרך היה לגודל צרכם בדרך וריחם עליהם בהכרח כמו שמרחם על כל בריותיו ומאיר לעולם כולו אך ע"י שציוה שיאירו לו במשכן בזה הכירו שגם מה שהאיר להם בדרך היה רק לאהבתם ולהעלותם ודו"ק: