פירוש מהרז״ו על במדבר רבה טו:ב

ה' חפץ למען צדקו. תנחומא שם סי' ב':

חלונות צרות מבחוץ. ויק"ר פר' ל"א סימן ז' ולקמן פר' זו סי' ז' מנחות דף פ"ו ב' ופירש רש"י שקופים מבפנים שהמשקוף הי' צר מבפנים ופי' שקופים מלשון משקוף ולפי זה אין ביאור למ"ש אטומים מבחוץ אדרבה מבחוץ רחבים ופתוחים אך במלכים א' ו' ד' גורס רש"י בהיפך שקופים מבחוץ מלשון ראיה ופתיחה ואטומים מבפנים ואם היה פי' שהוא ככל החלונות רחבים מבפנים וצרות מבחוץ לא היה צריך לכתוב כלל שקופים אטומים וכן מצאתי בשם מהרש"א ועי' לקמן סימן ז' הביאור האמיתי מהיכן למד ואין הכוונה על אור העינים אור הגשמי אלא הכוונה על אור אלהי אור השכל שמקורם המיוחד בביהמ"ק וכמ"ש ב"ר פר' ג' סימן ד' שמ"ר פר' ל"ו סוף סימן א' ממקום ביהמ"ק יוצא האורה וע"י זה רומז המנורה והנרות:

לזכותכם. וכנ"ל למען צדקו ותרגום צדקה זכותא:

ולא עוד אלא. ובתנחומא הגירסא אמר להם הקב"ה לישראל הוו זהירים להדליק ודרשה זו ע"פ מדה י"ז וממעל ומנגד אור עוה"ב כנגד אור מצות המנורה: