פירוש מהרז״ו על במדבר רבה יב:ד

הה"ד אפריון. שי"ר פסוק זה דף כ"א ב' בשינוי סדר:

כמין כילה. אוהל שהגג הוא המחיצות ביריעות פרוסות כמ"ש תהלים ק"ד נוטה שמים כיריעה:

בין אש למים. ב"ר סוף פר' ד':

ממקום ביהמ"ק. תחלת הבריאה ועיקרה:

למה קריה ליה אבן שתיה. כאן לא הזכיר עדיין שם אבן שתיה ששואל למה קריה אך בשי"ר שם הגירסא בדרשה אחרונה שהוא כאן ראשונה וז"ל שנבנה מבית ק"ק של מטה דתנינן משניטל הארון אבן היתה מימות נביאים ראשונים ושתיה היתה נקראת ולמה נקרא שמה שתיה וכו':

פירות הארץ ופירות האילן. דורש רפידתו נוטריקון דו פירות דו שנים שני מיני פירות:

יש בו מינין הרבה. כדלקמן סימן זה שבעה מיני זהבים וכלם בשינוי מראה זה מזה:

ארגמן זה השמש. כמ"ש פר"א החמה רוכב במרכבה ועולה מעוטר כחתן וכמ"ש בפירוש המשנה להרמב"ם על המשנה המוצא צורת חמה כמבואר בספרי הטלמסים שהאמה צורת מלך מעוטר יושב בעגלה והמדרש לא הזכיר כאן דמיון המלך ובלי ספק שכוון המדרש לזה והוא מרומז היטב בתיבת ארגמן כמ"ש לקמן בסימן זה וכמ"ש ויק"ר פר' ל"א סימן ד' ובשם המכילתא שם שבמקום שכתוב ארגמן רומז על מלוכה וכאן ג"כ מרכבו ארגמן וזהו מ"ש מלכים ב' כ"ג י"א מרכבות השמש:

מכח השמש הגשמים יורדים. כי מחום השמש יעלו האדים מן האדמה והיו לעבים ומזה מתהוה המטר:

הארץ מעלה פירות. כמ"ש וממגד תבואות שמש:

לארוג מן. שהפירות והתבואה גדלים בדמיון אריגה ממש בגידים וחוטים זה תוך זה וארגמן נוטריקון אור גמן ועי' ב"ר פר' יו"ד סימן ו':

וימן להם המלך. דבר יום ביומו מפת בג המלך [וזה מזונות[ ומיין משתיו [זה הוא פירות כי היין נעשה מן הענבים[ ודורש גז"ש מה שם מ"ש וימן הכוונה דברי מאכל אף כאן דברי מאכל:

תוכו רצוף אהבה. תוכו של עולם ופנימיותו וטעם בריאותו רק למען אהבת האדם שתחלה הכין הכל למענו ואח"כ בראו והכניסו לסעודה כמ"ש ב"ר פר' ח' סימן ו' מפסוק תמשילהו במעשי ידיך וכו' וזהו מ"ש כאן למשול בכלם ע"ש ותבין כאן:

שלחה נערותיה תקרא. עי' ויק"ר פר' י"א סימן א' כל הענין שהוא שייך כאן להבנת דברי המדרש על מכונם:

ומוראכם וחתכם. יהיה על כל חית השדה ועל כל עוף השמים וכו':

יוצר אור. עי' ב"ר פר' ג' סוף סימן ו' ותבין כאן:

שבעצת תורה. ב"ר ריש פר' א' פר"א פרק ג':

אז ראה ויספרה. הכינה וגם חקרה ודיברה תורה כלשון ב"א שאין מבינים בירור דבר כי אם ע"י הפכת דברים הרבה פעמים אף שאין הש"י צריך לכל זה ועי' ב"ר פר' כ"ד סימן ה' שמ"ר ריש פר' מ':

שלשלת היוחסין. שיהיה נמשך דור אחר דור בלי הפסקת ממזרות וכמ"ש לעיל פר' ט' סימן ז' באריכות ע"ש ותבין כאן כל הענין:

ולרשע אמר אלהים. מהלך לספר התורה ולדבר אודות בריתי מאחר שאין אתה שומר בריתי וחלקך עם מנאפים ומפסיק היחוס:

תדשא הארץ. עץ פרי עושה פרי למינו:

אילת אהבים. משלי ה' י"ט ובתורה מדבר שם וזהו אהבה של תורה וכן אהבה של צדיקים כמ"ש ואוהב את יעקב וכמ"ש ומאהבת ה' אתכם ומ"ש מבנות פירוש מלשון בוניך ומ"ש ירושלים פי' יראים ושלמים:

שבעה מיני זהבים. שמ"ר ריש פר' ל"ה ירושלמי יומא פר' ד' ובשמ"ר שם ביארתי שמות כל זהבים אלו מהפסוקים:

זהב טוב. הוא סתם זהב וכמ"ש ב"ר פר' ט"ז סימן ב' בביאור:

אלף פעמים לכור. משמע שבכל פעם שנתנו לכור חסר כור אחד וקשה שבאחרונה לא היה חסר כך ותירץ שבראשונה היה חסר הרבה מכור בכל פעם עד שבאחרונה הוצרך לצרפו שמונים פעם על משקל דינר:

דיקלטיינוס. ב"ר פר' ס"ג סימן ח':

ושבעת אלפים ככר כסף. ב' כ"מ מדה ט"ו והכריע ע"פ מדת ממעל:

הסיפות והמזמרות. מ"א ז' נ' והסיפות והמזמרות והמזרקות והכפות והמחתות זהב סגור כך הוא בפסוק וכאן הובא בטעות:

לא היה ביהמ"ק חסר. שלא יהיה של זהב אלא הכל של זהב ועי' פסיקתא פר' ו' סימן ז':

בית ריש לקיש. בשיר שם הגירסא דבי ר' ינאי:

שעושה פירות. עי' שי"ר שם שמאריך בזה ולעיל פר' י"א סוף סימן ג' שעל כן נקרא בית יער הלבנון שעושה פירות כיער הלבנון וזהו שהביא כאן פסוק ופרח לבנון אומלל ולעתיד פרח תפרח ותגל וס"ד כבוד הלבנון ניתן לה פי' כנ"ל שיעשו פירות כלבנון ועי' לקמן פר' ט"ו סימן יו"ד על ה' דברים שחסר בבית שני שעתידים לחזור ג"כ מפסוק זה:

לבוש מלכות. ויק"ר פר' ל"א סימן ד' וש"נ ומבואר:

אלא חשיב חזיר. פי' כי פרט את אלו אלא על שהם חשובים לענין אכילה החזיר בבהמה טמאה וכן העכבר בשרצים. וזה ראיה שעל כן חשב כאן ארגמן אעפ"י שהיה בו הרבה מינים מפני שהארגמן חשוב מכל המינים ודרשה זו ע"פ מדה כ"ג מל"ב מדות ועי' בספרי מדרש תנאים במדה כ"ג כמה דוגמאות. ומ"ש מרכבו ארגמן על שהפרוכת היה לפני הארון והכרובים שהיו בדוגמא מרכבה העליונה פני כרוב ופני אדם:

פרוים. במ"ע גורס פוריון ופירש בו בל"י כסא אשר בו נושאים איש או אשה חשובה ובערך פריון ב' פירש מלשון אפריון שפי' אוהל וחופה:

ועשה כן התורה כלה. פי' כמו שעשה ללוחות שנתנם בארון כך עשה לתורה שנתן בארון כמ"ש מפורש בסדר וילך לקוח את ספר התורה הזה ושמתם אותו מצד ארון ברית ה':

עצי שטים. מין ארז בלבנון:

שני עמודים. לעיל פר' ד' סימן כ':

זה הכפורת. שזהבה דומה לארגמן בשי"ר שהוא אדום ומונח ורוכב על הארון:

ונתת את הכפורת. שמות כ"ה כ"א:

זכות התורה וזכות הצדיקים. ומ"ש בנות ירושלים בנות מלשון בוניך. ירושלים יראים ושלמים וכנ"ל שדורש אהבה ע"פ גז"ש:

ונועדתי לך שם. שם כ"ה כ"ב ומ"ש וגו' קאי על סוף הפסוק ומ"ש וכו' פי' על סוף המאמר לקמן קרוב לסוף הסימן וע"ש פירושו גם בשי"ר פסוק זה שאפילו מה שאחורי הכפורת לא היה פנוי מן השכינה וכן הוא לשון המדרש בכל מקום תיבת וגו' קאי על סוף הפסוק ותיבת וכו' על סוף המאמר וכאן הוצרך לשתיהם:

מדבר עמה בפרהסיא. בשי"ר שם הגירסא ראה אותה בשוק היה מדבר עמה בפרהסיא במבוי ובחצר:

כי נער ישראל. בשיר שם הגירסא במצרים ראו אותו בפרהסיא ועבר ה' לנגוף בים ראו אותו בפרהסיא וירא ישראל את היד הגדולה והיו עוללים מראים עליו באצבע ואומרים זה אלי ואנוהו:

ויאמר וגו' מה תצעק. ובשי"ר הגירסא זה אלי והיא פשוטה יותר:

שבחן של בני. עי' לעיל פר' א' ריש סימן ג':

מן התחרות. לעיל בריש הפרשה והוא עוד פירוש אחר על מ"ש המלך שלמה:

ועשית את הקרשים. שמות כ"ו וס"ד עצי שטים מן ארזים שגדלים בלבנון:

ווי העמודים. שהעמודים עצמם של עצי שטים כנ"ל לכך הוצרך לדרוש על הווים:

זה זכות התורה. מבואר לעיל מתיבת אהבה:

ולא יכול משה. וכבוד ה' מלא את המשכן והלא כבודו מלא עולם משל וכו' ובשי"ר שם דורש מדה ט"ו עי' מש"ש וכאן חסר:

משל למה"ד. פסיקתא פר' ה' סימן ז':

ונועדתי לך שם. שמות כ"ה ב' ודורש תיבת שם המיותרת והיל"ל ונועדתי לך ודברתי אתך מעל הכפורת והיה משמע שהיעוד והדיבור יהיה מעל הכפורת ועל כן כתב ונועדתי לך שם פירוש בכל הק"ק ודברתי אתך מעל הכפורת שהדיבור לבד מעל הכפורת וזהו תוכו רצוף אהבה שכל ק"ק רצוף מאהבת השכינה:

עובד כוכבים אחד. שמ"ר פר' ב' סימן ה' ושם הגירסא ריב"ק והובא כאן אגב שאמר שאפילו אחורי הכפורת לא היה פנוי הביא מעשה זו שאפילו מן הסנה:

מה כתיב למעלה. לפני פסוק אפריון ומ"ש כדאמרינן למעלה היינו לעיל פר' י"א סוף סימן ג':

שלמעלה מפרשת המשכן. היינו מ"ש כאן ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן קודם לזה כתוב ברכת כהנים וכן שלמה תחלה כתב הנה מטתו וגו' ששים גבורים שדרשו לעיל פר' י"א סימן ג' על ס' אותיות של ברכת כהנים:

למה כן. למה סמך הקמת המשכן אחר ברכת כהנים עי' פסיקתא פר' ה' סימן י' ובתנחומא כאן סימן י"ז:

קדושין גדולים. שעל שמחת קדושין שלה עשה סעודה בפרסום גדול:

ולא היו אלא קידושין. כדמיון האירוסין שקודם הנשואין עי' ב"ר פר' י"א סוף סימן ח' ומש"ש ושמ"ר סוף פר' ט"ו ופר' ל"ג סימן ז' ויק"ר פר' ז' סימן ג' וישלח איוב ויקדשם ולקמן פר' זו סוף סימן ח'. שהשראת השכינה בסיני לא היה אלא לשעה כדמיון קרבת אירוסין אך במשכן כדמיון קרבת נישואין בדירה מיוחדת לעולם: