פירוש מהרז״ו על במדבר רבה יב:כא

למלאכת המשכן. העגלות והשורים וכנ"ל ריש סימן י"ח כך התנדבו כל הנשיאים קערות כסף ומזרק כסף וגו' כדמפרש אצל כל אחד ועמדו לפני המזבח והיה משה מסופק בג' ענינים א' אם יקריבו אם לא ב' באיזה סדר יקריבו ג' אם כולם ביום אחד או כל אחד ביום אחד וכל הענין בספרי כאן:

אם למסעות אם לתולדות. הנה הב' ספיקות אם יקריבו אם לא ואם כולם כאחד או כל אחד ביומו אנו למדים ממ"ש ה' למשה נשיא אחד ליום וגו' יקריבו הרי שהיה מסופק בזה אך על איזה סדר יקריבו אינו מבואר מנא לן שהיה מסופק בזה ועוד יקשה שהרי ענין המסעות היה באחד לחודש השני וכאן היה באחד לחודש הראשון שעדיין לא נצטוו על מסעות הדגלים ובהכרח לומר שמאחר שאנו רואים שהקריבו הנשיאים כאן בסדר שנסעו בדגלים ולא כסדר תולדותם שמבואר בחושן ואפוד דעת חז"ל שהיה משה מסופק בזה עד שהודיע לו הש"י כמו שהודיע לו על ב' ספיקות הנ"ל גם צ"ע לפי מ"ש לעיל פ' ג' סימן ח' גם ענין הדגלים לא צוה הש"י איך ילכו אלא שאמר לו הש"י שמעצמם ידעו שיעשו כמו שעשו במטת יעקב ואיך אמר כאן יקריבו אותם למסעות ויתכן שפירושו שכמו שהשיבו הקב"ה אצל המסעות שמעצמם יעשו כך אמר לו כאן שיעשו כמו שהיה במטת יעקב. ודעת היש אומרים שמאחר שאינו מפורש שצוה כן הרי שעשו מעצמם והסכימו לדעת רוה"ק כמ"ש בריש סימן י"ח אך בילקוט כאן איתא שנאמר ויהי אין ויהי אלא שנאמר לו מפי הקודש יקריבו למסעות ויתכן שהכוונה על מ"ש ויהי המקריב וכמו במעשה בראשית שכתוב ויהי כן שהיה כאשר אמר וכן כאן שכאשר אמר כן הקריבו הרי שאמר שכן יקריבו גם יתכן שפירושו כמ"ש לעיל פר' זו סוף סימן ו' רשב"י אומר דבר שהיה ופסק וחזר לכמות שהיה וכו' לפיכך כתיב ויהי וכן כאן שהיה סידור זה אצל מטת יעקב ופסק בחושן ואפוד ושארי מספרים וחזר כאן לכמות שהיה כמ"ש לעיל פר' ב' סימן ח' הנ"ל ובספרי בפסוק ביום השני הקריב נתנאל בן צוער אין הקריב אלא שנאמר לו מפי הקודש הקרב למסעות ועל שתיבת הקריב מיותר דורש מזה ע"פ מדה ט' וממעל שנאמר לו הקרב והקריב:

והלא נשיאים היו מתנדבים. פי' שהרי הענין מדבר בנדבת הנשיאים והיה די שיאמר אחד ליום ולא להזכיר עוד הפעם נשיא:

זה קידש שמו. לקמן פר' י"ג סי' ז':