פירוש מהרז״ו על במדבר רבה יב:יא

מי עלה שמים וירד. פסיקתא פר' ה' סימן ג' תנחומא כאן סימן כ"ד ושם חסר העיקר:

וירד ה'. שמות י"ט:

אשר בידו נפש. איוב י"ב וזהו מי אסף רוח בחפניו שרוח האדם בידיו:

ה' ממית ומחיה. ש"א ב' שמקים המתים מקברם ומחיה אותם:

צור שמו שדי שמו. כמ"ש הצור תמים פעלו צור עולמים וכדומיהם אל שדי וכדומה והכוונה על כל שמותיו המפורשים בתנ"ך וזה כי תדע יש לך מקום מהיכן שתדע כי מפורשים בתנ"ך וכן שם ישראל וזה ע"פ מדה י"ז:

אם יהיה טל ומטר. ומטר בא ע"י רוח כמ"ש ישב רוחו יזלו מים:

ויקח אליהו את אדרתו. וס"ד ויכה את המים ויחצו הנה והנה הרי בשמלתו צרר מים:

חי בנך. שהחיה והקים אותו ממטתו:

והוא הוריד את הגשמים. וזהו וירד וכמ"ש כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים וכדומה:

הביאו את המעשר. וכל הבאה הוא ביד וזהו בחפניו:

יערוף כמטר לקחי. וס"ד כשעירים עלי דשא שעירים מלשון רוח וסער על דשא של תבואה:

מי צרר מים. שקושרים בשמלה והיינו בעבים כמ"ש צורר מים בעביו ולא נבקע ענן תחתם איוב כ"ו היינו שנקשר הגשם בעבים ולא נפתח הענן שיצא ממנו הגשם. ומ"ש מי הקים כל אפסי ארץ פי' שהקים על הארץ דברים רעים שמחזירים הארץ לאפס ואין כמ"ש מטר ארצך אבק ועפר:

מה שמו ומה שם בנו. היה לך לידע וללמוד מאב ובנו אשר שמותם כתוב בתורה שקיימו מצות מעשר ונתברכו:

ויתן לו מעשר מכל. ובפסוק הקודם ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ. ומ"ש ולמה ברכו פי' ובמה ברכו שהקנה שמים וארץ לזרעו שיעשו צרכיהם השמים בגשם וטל וממגד תבואות שמש וגו' וארץ תתן יבולה והכל בזכות מעשר:

ויזרע יצחק. וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה':

כי תדע. תזכור ותדע שכן יהיה תמיד ועי' בראשית רבה פרשה ס"ד סימן ו':

כצאתי את העיר. שמות ט' ומ"ש אפרוש כפי היינו בחפניו וסופי דקרא הקולות יחדלון והקולות הוא ע"י הרוח:

נצבו כמו נד. וזהו צרר מים שקשרם שיעמדו נד אחד:

משכן אחר הקים. וזהו השמים שנקרא אוהל ותיבת את ריבוי לרבות משכן העולם וכמ"ש שי"ר פסוק יפה את רעיתי א"ר הושעיא אמר הקב"ה מעלה אני עליכם כאלו כבר הייתי צריך לסבול שני עולמים וכו':