פירוש מהרז״ו על במדבר רבה י:יט

שאין טעון ר' וכו'. אלא חלות בלולות בשמן ורקיקים משוחים בשמן ולא מורבכת ולא לחם חמץ:

יכול ליתן לחלות משיחה. ע"פ מדה י"ט לזה כתב תיבת מצות להוציא מדרשת מדה זו:

למצות שוו. החלות והרקיקין שיהיו שניהם מצות אבל כל אחד כדינו חלות בלולות ומצות משוחות כמדה ט"ז:

כדי קיום. לקיים מצות מתן שמן:

וביום השמיני יקח. ויקרא י"ד יו"ד וס"ד ושלשה עשרונים סולת מנחה כבש לעולה כבש לאשם כבשה לחטאת ועליהם ג' עשרונים עשרון לכל מין:

ת"ל ואת האיל יעשה. כאן בנזיר:

בכלל מנחתם ונסכיהם. שכתוב בפסוק ט"ו וסל מצות וגו' עד ומנחתם ונסכיהם היינו של פסוק י"ד של כבש לעולה ושל כבשה לחטאת ושל איל ושלמים ויצא מן הכלל במ"ש ואת האיל יעשה וגו' ואת מנחתו ואת נסכו:

שהוא שלמים מיוחד. בבירור שזהו הוראת שמו וענינו זה ומינו הדומה לו צריך מנחה ונסכים ולא חטאת ואשם: