פירוש מהרז״ו על במדבר רבה א:ח

ששה שמות. תנחומא כאן כל הענין סימן ז' עי' שמ"ר פר' ב' סוף סימן ד' ה' שמות ושם פר' נ"א סימן ח' ג' שמות עי' שו"ש השינוים:

הר אלהים. תהלים ס"ח ט"ז והר המוריה מפורש בד"ה ב' א' ויחל שלמה וגו' בהר המוריה ומרומז בתורה ולך לך אל ארץ המוריה וגו' על אחד ההרים וגו' וצ"ע מה ענין הר המוריה שעליו נבנה בית המקדש להר סיני שבמדבר והנראה שהוא ט"ס וצ"ל במקומו הר חמד וכמ"ש במ"כ וכאשר הם סדורים בתהלים ס"ח פסוק אחר פסוק הר אלהים הר בשן הר גבנונים הר בשן וגו' ההר חמד אלהים לשבתו:

בא שם הקב"ה. בשן נוטריקון בא שם נ' מורה על אדני אדון העולם:

הר גבנונים. עי' ב"ר ריש פר' צ"ט דשם דורש פסוק הסמוך למה תרצדון הרים גבנונים כולכם בעלי מומין אצל סיני וא"כ מ"ש הר גבנונים אין פירושו שהוא עצמו גבנונים דא"כ היל"ל הר גבן אלא בהכרח פירושו ע"פ מדה ט' הר שפסל כל ההרים ועשה אותם גבנונים וכמו בסיפא הרים גבנונים על הרים אחרים כך גבנונים דרישא ג"כ על הרים אחרים:

הר חמד. עי' שמ"ר פר' ל"ב סי' ב' וש"נ ומבואר ועי' ב"ר ריש פר' צ"ט פלוגתא דר' יוסי הגלילי ור"ע וכאן כריה"ג ובשמ"ר פר' ב' דאינו חושב הר חמד כר' עקיבא:

נשמטה החרב. הכוונה ארבע מיתות ב"ד שדנו הסנהדרין בזמן ביהמ"ק:

חרוב יחרבו. שתיבת חרוב מיותר ודורש בהיפוך אותיות א"ת חרוב אלא חורב ע"י חורב יחרבו: