פירוש קדמון על ספר חסידים ו:א

לא תענה ומכלל כו'. קשה למה לא אמר לא תעיד ברעך עד שקר לשונות שוים ואמר שהכתוב בא להורות לן נמי שיש לא תעשה לומר דבר מגונה מחבירו שלא בפניו כל דבר כו' ולשון לא תענה פירושו נמי לשון דיבור ועניית דברים כמאמר הכתוב כי אין מענה וגו' וגם לשון עינוי וצער ולא לשון עדות לבד שאינו אלא בפני בעל דבר לכך אמר שלא בפניו כו' ומביא ראיה דאמירה בלא עדות שלא בפניו כנ"ל נמי אסור שהרי הכתוב קראו רשע דכתיב ולרשע וגו' תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דופי מזה נשמע דדבור בלא עדות נמי אסור וא"כ י"ל דמלת לא תענה מרמז נמי על זה: