פירוש קדמון על ספר חסידים כב:א

מי כו' צריך שיאמר אני הוא שחטאתי כו' ר"ל אם נעשה דבר שלא כהוגן ולא נודע מי שעשה יאמר סתם אני הוא שחטאתי אבל לא יאמר אני הוא שעשה דבר זה שא"כ יאמר דבר שקר ועל ידי שיאמר אני הוא שחטאתי יש במשמע נמי האי דבר שלא כהוגן שנעשה ומכח זה החוטא נמי לא יבוש ומביא ראיה ממעשה דר"מ כשכתב גט כריתות ונתן לה אבל לא אמר בפירוש שקדשה משום דובר שקר וזהו שמסיים ואף המתודה כו':

לפי שכל ישראל ערבים זה לזה ר"ל אם אומר סתם חטאתי ובאמת לא חטא לא מחזי כשקרא שאם חטא חבירו יש לו נמי חטא מכח ערבות אבל אותו חטא בעצמו אין לו לכך יאמר סתם חטאתי לאפוקי אם ראה ב"א חוטאי' ולא מיחה יש לו אותו חטא עצמו כיון שלא מיחה וזהו שכתב ואם ראה כו' צריך להתודות כו' ור"ל אותו חטא בהווייתו כמו שכתוב וכשהוא כו' בהווייתן וזה שלא מיחה הוי כאלו חטא בעצמי ויתודה עליו: