פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב עד:ג

דיינינן עט״ז הנה בס״ב העתיק המחבר ממט״ה ללב״ו והפרישה כתב בר״ת הכוונה במלת למטה במים לומר שלבו ג״כ במים וכהגהות הר״ב בהג״ה שניה והחילוק בין כסוי יד על הלב ממש דמתורת כיסוי גלי דעתיה אף גוף מכסה גוף משא״כ למטה מלבו והלב מגולה גלי דעתיה דבתורת הפסקה מהני (מ״ש בש״ע לא משמע כן מדלא ציין הר״ב הג״ה שניי׳ לעיל אלמטה ממים יע״ש) והנ״ץ בשם ל״ח נתן טעם כי על הלב דרכו לתת יד אין מועיל משא״כ חיבוק זרועותיו אין דרכו יע״ש ולפ״ז ההפרש בין ידיו לזרועותיו (ואולי זה כוונת הפרישה דבש״ע לא הזכיר החילוק בין למטה מלב״ו רק בין יד לזרוע) וי״ל עוד ביד לא הוי הפסק גמור ובין זרוע דעב הוא. והנה מס״ב כיסוי היד לק״מ די״ל כל״ח או כמ״ש משא״כ מצ״א כיסוי על הראש דג״כ אין דרכו לא מהני דמ״ש מכאן ותי׳ דראש בכיסוי תליא גוף אין מכסה גוף משא״כ לב בהפסקה די מהני ומש״ה נקיט מצ״א ואף שהר״ב הביאו ניחא ליה למפרך המחבר מדידיה אדידיה:

ועם זה תבין כי המחבר ס״א כתב על לבו ובס״ב ממטה ללבו וי״ל ממטה במים כפרישה ולהורות כהר״ב בהג״ה וכיסוי יד על לבו לא מהני וחיבוק זרועותיו למטה מלבו מהני והלבוש בס״א על לבו או ממט״ה ויד לא מהני וע״ז השיג בל״ח כאמור ועיין נ״ץ והבין והנך רואה שלבושיה כתלג חיור דבש״ע משמע דלא כפרישה מדלא חילק רק בין יד לזרוע ולא בין ממט״ה ללבו והבן: