פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תרצ:ו

אע״פ עט״ז ובגמרא מידי דהוי אנשים וע״ה ואחשתרנים וער״ן הוכיח מכאן כל שדילג חיבה אחת ולא אמרה כלל בעל פה לא יצא אף דיעבד דאל״כ מה ראיה מאחשתרנים דלא ידעינן והוי כדיעבד כו׳ ולכן כל ירא שמים יהיה לו מגילה כשירה בידו ולקחת מלה במלה בלחישה שא״א לשמוע מהש״ץ הכל ובפרט שהנערים מבלבלים וכמש״ל. והוי יודע שמ״ש המחבר הלועז ששמע המגילה בלה״ק ובכתב הקודש הוא לשון הר״מ ז״ל פ״ב ממגילה ה״ג והטור לא כתב רק בלה״ק ובמשנה הקורא למפרע סיים עד שתהא כתובה אשורית ובדיו ועתי״ט ופר״ח בזה ולמ״ש הב״י דאם כתובה בלשון לעז אע״פ שאין הכתב מיוחד ללשון ההוא יצא וגם א״צ כתב אשורית ה״ה כתב גפטית ולשון עילמית יצא א״כ לאיזה צורך התנה במשנה כתב אשורית ומסיק בגמרא י״ט א׳ דכתיב ככתבם כזמנם ועפר״ח אי מקרא ככתבם וכלשונם או ככתבם וכזמנם ובחידושינו כתבנו מזה. אשר ע״כ מוכרחין אנו לומר משום דמסתמא כותבין בלה״ק שיצאו בו הכל אף מי שאין מבין לה״ק וגם כעת אין יודעין מלת האחשתרנים כמ״ש הב״י בשם הריב״ש ז״ל בתשובה ואף דהב״י מצא תיקון שיכתוב בלעז ויקרא אחשתרנים בלה״ק וזה התיקון רק דיעבד דלכתחלה צריך לקרות כולה מכתב ומיהו אם כתב כולה בלעז ואחשתרנים בלה״ק לכתחלה ש״ד לדעת הב״י דמצי לכתוב בב׳ לשונות ומ״מ שפיר אמר במשנה אשורית לכל העולם שאין מבינים ויוצאים באשורית ה״ה דבעינן כתב אשורית לזה כאמור וא״ש מ״ש התי״ט ופר״ח אבל אה״נ דבשאר לשונות ומי שמבין אותו לשון אע״פ שכתובה בכתב אותו הלשון יוצא וכדכתיבנא ואי״ה במ״א יבואר עוד: