פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תרצ:ג

שלא עט״ז מ״ש ענין שלם מדברי הרשב״א דאינו כמו שמבואר בב״י (וציינו כאן ב״י בשם א״ח) ורישא דהנה בחסר תחלה או סופה הוא הר״ן בשם הרשב״א ז״ל (ומה שהקשה דהגמרא פריך שפיר (מגילה י״ז א׳ וי״ח ב׳ קראה ע״פ ות״ר חסר מקצתה כו׳ ושם מימרא דר׳ חלבו ופריך אאם כותבה כו׳ יע״ש ובב״י) דכותבה משמע מתחלה א״כ לא יצא דעד חציה ליכא הרוב כתובה דכה״ג פסול אף באמצע כדמסיק וכמ״ש המחבר כאן דעד חציה כשר הא טפי לא. וכ״ת לאחר שכתב חציה כתב פסוק אחד יותר הרי כחובה תו רובה ויוצא בקריאת חציה השני דז״א דודאי צריך לקרותה כולה דיעבד וכל שהשמיט פסוק אחד לא יצא אלא כל שכתוב רובה ומשלים הקריאה בע״פ הוי כמ״ש במגילה משא״כ כאן דהקריאה עד חציה היה בפיסול דרובה חסירה וא״כ איך יצא אח״כ בחציה הא׳. וראיתי להפר״ח שתירץ דיוצא בחציה הב׳ וכונתו דמש״ה א״י בחציה הב׳ דפסוק אחרון לא כתב עדיין והא שנכתב פסוק אחרון יוצא אלא מה אית לך למימר אין הקריאה מתכשרת למפרע ה״ה חציה הראשון במאי יתכשר דהא דמיעוט ע״פ יצא כשכבר רובא כתוב וצ״ע:

והוי יודע שהמחבר כאן כתב לשון הטור אבל ביותר מחציה פסולה משמע הא חציה חסירה כשירה דלא כהר״מ ז״ל דמשמע מדבריו במחצה פסולה ובגמרא י״ח ב׳ רמי הא דת״ר היה חסר כשירה על הא דתני חסר פסול ומשני הא מקצתה הא כולה ותרווייהו ר״ל הר״מ והטור מפרשים כולה ל״ד ורובה קורא כולה והר״מ ז״ל מפרש כולה קיים רובה קיים כשר הא מקצתה קיים פסולה והטור מפרש להיפך כולה חסר היינו רובא חסר פסולה הא מקצתה מחצה כשר ומ״ש הב״י דכ״ה בטור והיינו מלשון כולה דפירושו רובא בהא שווין הר״מ וטור ועיין באר הגולה אות ח׳ מ״ש וכפירוש הר״מ ז״ל קשה ועפר״ח. והנה להרשב״א וא״ח ה״מ לשנויי על ב׳ ברייתות הא בתחלה הא באמצע או חסר ענין שלם ועפר״ח הרגיש בזה יע״ש ומיהו החילוק מסברא הוי כל שחסר רוב הוי ככולה חסיר׳ לפירוש הטור לא מחמת רומיא דברייתות. עוד אבאר לך שהמחבר כתב וצריך שתהא כולה לפניו לכתחלה (ודיעבד אם השמיט הסופר באמצע כו׳ ולא סיים אבל מתחלה וסוף והר״ב הוא שהוסיף כן דהב״י ספיקא ליה לכן כתב בש״ע מה דפשוט ליה דבאמצע אם חיסר מיעוט כשר ובתחלה וסוף והשמיט תחלה וסוף דאין זה מוכרח כ״כ קושיית הרשב״א ועמ״א מזה ואי״ה שם יבואר ובאר הגולה אות ו׳ ציין מימרא דר׳ חלבו א״ר חמא אמר רב ולהרשב״א הך דרב דיעבד הוא בחיסר תחלה ומברייתא דת״ר השמיט הסופר וקראה כמתורגמן יצא דיעבד ולא לכתחלה היה לציין אלא ש״מ כמ״ש ועיין בטור ותבין: