פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תרפג:א

גומרין עט״ז עסי׳ תר״ע וב״י שם ג׳ תירוצים ובגמרא שבת כ״ב נס כל יומא איתיה היינו שנתחדש כל יום. ועוד טעם חלוק בנרות ובקריאה נשיא ליום והוי דומיא דסוכות חלוק בקרבנות גומרין כל ח׳ וט׳ והוספת הנרות רק למהדרין ועיקר הטעם דנר כל יומא כו׳. עיין א״ר ומשם יש ללמוד שיר מזמור לאסף אומרים בל״ג בעומר וט״ו שבט וט״ו אב רק ביום שאומרים הלל אין אומרים שיר מזמור לאסף ובפורים אומרים שיר מזמור שיש בה מפלת עמלק עיין סימן תרצ״ג בא״ר ובק״ק פראג אומרים ג״כ בחנוכה ומדמין זה לזה יע״ש. והכל בו שכתב חנוכה אין אומרים דיש הלל א״כ פורים א״א הלל וי״ל מגילה הלילא או רצו לקבוע י״ט. אבל בשחרית אין מתפלל דיש הלל הא ערבית מתפלל דמתפלל בר״ח ג״כ ערבית עיין הלכות ר״ח וחנוכה לא עדיף בזה מר״ח אע״ג די״ג וקבעום י״ט. א״א אל ארך אפים בב׳ וה׳ בחנוכה ויה״ר אחר ס״ת מ״א עיין סימן קל״א ולבוש כאן: