פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תרנג:א

הדס עט״ז כל ז׳ משמע ואף ז׳ דליכא בלי שבת עסי׳ תרמ״ה עמ״א כאן ואי״ה יבואר שם ואתרוג כל ז׳ אין להריח בו מטעם ברכה דלאו לריח קיימא בזמן מצוה ואף בשבת לבד כשיש לו פרי אחר להריח בו מברך ומריח גם באתרוג כבסי׳ תרנ״א ד׳ לשיטתיה שם יע״ש. וברי״ו ד׳ ופ״א לשיטתם להט״ז כל שבטל מעלת אכילה בטל מעלת הריח ואף שלא בשעת נטילה אין מברכין עליו ואף בשבת כ״א אפירי אחר מברך ומריח גם באתרוג אף בחול ובשבת ראוי לטלטול. והביא דברי סמ״ק שסובר דמברכים להריח אלא דמנהג שטות הוא מה שמריחים בשעת נטילה דסוברים מצוה ואין צורך אדרבה לפעמים אין זכור מברכת הריח בשעת נטילה משא״כ שלא בשעת נטילה מריח ומברך לדעתו כאבי העזרי עב״י משא״כ לדידן כשיטת הט״ז אף שלא בשעת נטילה נכון למנוע מטעם ספק ברכה ואסור ליהנות כו׳ מ״ש המחבר יש למנוע לא טוב וברי״ו סעיף י״ד סתם כדיעה א׳ דמברך ונכון שלא להריח אפשר ע״פ הדוחק כאן בשעת נטילה ושם שלא בשעת נטילת ואיננו צורך והבן )( ואי״ה במ״א יבואר עוד: