פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תרמט:ט

וחזזית עט״ז מ״ש בר״ן וי״א י״ל קצת י״א שסוברים שהטעם דלאו הדר וסוברים הדר בשאר הימים כשר כהר״מ ז״ל. ובגמרא ל״ו ב׳ ניקב עכברים באות הקדום אמר רב אין זה הדר ע״כ בי״ט ב׳ דבי״ט א׳ חסר בלא״ה פסול אף בלא עכברים וע״כ בשאר ימים ואף חתכו פסול ומש״ה פריך לר״ח ומשני דמאיס לא מהני חתך אח״כ ול״ב הדר בחתך אח״כ וע׳ לח״מ פ״ח ה״ט וכפות תמרים בזה ומ״מ מדלא אמר רב פסול דמאיס ונקיט לישנא דאין זה הדר ש״מ דהדר פסול כל ז׳ אבל הר״מ ז״ל משמע דהדר כשר בשאר הימים ומדר״ח דייק לה דחסר והדר לדידיה שוין המה ולא ס״ל כמ״ש התוס׳ בר״פ ד״ה בעינן.והר״ב שכתב וחזזית כו׳ הוא דלא כהמחבר וסובר הדר פסול כל ז׳ וחסר הוא דכשר חזזית רבותא קאמר דל״ת כמ״ש הרא״ש ז״ל במשנה עלתה חזזית דירושלמי מכשיר חזזית בשאר הימים סובר חזזית מטעם חסר הוא (גרב) אי פליג אתלמודא דידן והדר כשר בשאר הימים ומש״ה כתב הר״ב שאף חזזית פסול בשאר הימים וי״א הוי לכתוב ומסיק בחזזית יש לסמוך להקל בחזזית דוקא דהוי כס״ס שמא הדר כשר בשאר ימים ושמא חזזית מטעם חסר וירושלמי אין חולק כו׳ ומשמע אף לברך עליו בשאר הימים בחזזית ואי״ה בסוף הסי׳ אבאר עוד בזה: