פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תרמט:ג

מיום עט״ז הקשה דפריך בדף ל״א ב׳ לרבא ובדף ל׳ משמע רבא מוקי גזול בי״ט א׳ לבד א״כ אשירה דעכו״ם נמי בי״ט א׳ פסול דלאו דיליה הוא כו׳. ואגב אזכיר מ״ש בכפות תמרים ל״א ב׳ אפירש״י ז״ל לולב עכו״ם תקרובת אין לה ביטול כמ״ש הר״מ ז״ל פ״ח הלכה ט׳ מהל׳ עכו״ם וי״ד קל״ט רק בעכו״ם עצמה יש ביטול יע״ש ועי״ד בט״ז וש״ך אות ל״ד אף דאין כעין פנים ובסי״ג לנ״ח פסול י״ל דכתותי ונ״ח שיעור בעי ותקרובות כעין פנים אפשר נמי חשיב בנרות כמו מנורה ועיין סי׳ קנ״ד סי״א פסק הר״ב כיבן שמשן מותרים להדיוט יע״ש אלמא לא חשיב ליה תקרובות כ״א בהמה דוקא זבחי מתים כו׳. ודע עוד לכם משלכם אם מצא לולב הפקר והגביה ולא כיון לקנותו א״י בו כ״כ בספר כפות תמרים שם ומוכרח הוא דעכו״ם דוקא מיום ב׳ ואילך. ושאול דאינו יי״ח אגב דחייב באונסים וה״ה גזול ל״ד לחמ״פ דהיכא דחייב באחריות שלך קרינן ביה ומיעוטא דלכם נוקי בשאול בלא אחריות או הפקר וכדומה ולמ״ד גורם לאו כממון חמ״פ כתיב לא ימצא א״ש עיין פסחים דף ו׳ א׳ ועיין במ״א תקפ״ו אות ה׳ בשם הב״ח ומ״א דמי לחמ״פ וצ״ע דהתם לא ימצא כתיב דכי איתיא הדר בעיניה וכ״ש לחכמים דפליגי על ר״ש ב״ק ע״א יע״ש ומנלן בשאר דברים דמשום אחריות כדיליה הוי. ועסי׳ תקפ״ו ס״ד ת״ע אין לה ביטול ולבוש בכאן לולב עכו״ם ששמשו בו ע״ש. ומ״ש באתרוג המורכב עמ״א תרמ״ח אות כ״ג יע״ש ולהט״ז כל ז׳ בלא ברכה אם אין אתרוג כשר ולהלבוש הדס המורכב י״ל כשר דלא נעבדה עבירה כי נראה הדם אילן סרק הוא אע״ג דגדילים בו כמין ענבים עיין הל׳ ברכות מזה ועי״ד רצ״ה בש״ך אות ג׳ ובס״ו בהג״ה סרק בסרק מותר להרכיב ולהמ״א אסור דלאו הדס הוא. ומ״ש הלבוש דב״נ י״ל דמוזהר על הרכבת אילן עי״ד רצ״ו בש״ך ג׳ דקי״ל כחכמים דמותר ביה ול״ד לבישל עכו״ם בב״ח חולין קט״ו לתכ״ח דמ״מ תועבה היא אבל לא נעבדה עבירה מיקרי וא״כ בהכרח הטעם דלאו אתרוג הוא ה״ה הדס וי״ל אתרוג כנדחה הוי מאחר שאין לו תואר אתרוג משא״כ הדס אי דומה ממש. ומיהו בשו״ת ח״צ ז״ל בסי׳ קמ״א וגם בית יעקב כ״ע מודים דמורכב הדס פסול יע״ש וא״כ הדסים בארצות אלו אם יודעין שהם מורכבים פסולים ובספק צ״ע ועי״ד לענין קבוע בזה. ואותן הלוקחים מאריס שלא בידיעת בעל הגן י״ל דידע ומחיל ולית בהו משום גזל. עמ״ש אי״ה באות ה׳: