פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תרמט:יב

ויש עט״ז עסי׳ תרמ״ה אות ז׳ מה שקשה ובא״ר שם ומ״ש אלא ביבש משמע לולב יבש דהדר מיקרי עדיין שצורתו עליו הא הדס יבש לא ובמדינתינו שאין מצויין הדסים נוהגין לברך איבשים וכמ״ש הר״ב בהג״ה ומיהו יבש דהדר הלבנת פניו כבסי׳ תרמ״ו ס״ז י״ל דהני דידן אין בגדר זה ובמקום שמצוין הדסים אם אין ידוע שמורכבים יש ליטול אותם עשו״ת ח״צ קס״א ועמ״ש בט״ז ג׳: כתב הא״ר אות כ״א בשם הכל בו חסר ויבש וחזזית תפוח ושלוק ונטלה פטמתו ועוקצו ונפרצו עלי לולב ונסדק וכוין ועקום והדס דשחורות ואדומות כשרים בשאר ימים. אבל הדס שוטה וצפצפה ואתרוג כושי וגדלו בדפוס כבריה אחרת פסולים לעולם וכן חרות שאין זה לולב כלל יע״ש. ונראה שזה דעת הר״מ ז״ל והמחבר אבל לדידן הדר פסול כל ז׳ הימים כפשטא דתלמודא ר״פ לולב הגזול. והשתא דצריכין לברר איזה מום מחמת הדר ואיזה מחמת חסר דכשר בשאר ימים יבש לאו הדר הוא. חזזית יש בו ספק אי הדר או חסר עט״ז אות ט׳. פטמתו עמ״א י״ז בצ״ע. ואם ניטל העץ עד האתרוג ומקומו שלם עמ״א תרמ״ח אות ט׳ י״ל דהוי ס״ס שמא רק חסר כשר בשאר ימים ושמא אין פסול כ״א בניטל בגומא. כושי למידין מכלבו דפסול בשאר הימים. ועגול ככדור פסול בשאר הימים. ענבים מרובים מעליו שחורות ואדומות פסולים לאו הדר הוא. וניקב נסדק וחסר כשר בשאר ימים ומשמע תפוח שלוק נמי כשר בשאר ימים וצ״ע דאפשר נשתנה מכמות שהיה ולאו במילתיה קאי ולאו אתרוג הוי. וניקב בחוטמו צ״ע בשאר הימים די״ל בחוטמו לאו הדר הוא עס״ה וסי״ב וי״ל דהוי כס״ס צ״ע עסי׳ תרמ״ח בט״ז ומ״א רמזתיו בנצטמק פחות מביצה וער״ן ור״ס דף מ״ו ב׳ וי״ל הדר כטעם ירוק או מדרבנן או באופן אחר: