פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תרמח:יא

ניטל דדו עט״ז האריך ומסיק דאין פסול כ״א בניטל כל העץ שבראשו פרח הא לא״ה כשר והיינו אם ניטל בוכנא התחוב באתרוג ונשאר ראשו גומא. ואמנם מ״ש הט״ז דבראשו לפעמים אין גומא לא הבינותי דודאי אם ינטל העץ מתוך האתרוג ישאר גומא כי אין לפרש באתרוג ששוקע בשרו דבזה אף בעוקץ התולה באילן אין פסול אם ניטל העוקץ שם כל שנשאר במקום התחוב באתרוג שוה אף שנשר האתרוג בולט יותר וצ״ע ועמ״א אות ח׳ וט׳ יע״ש. ועיין באר הגולה: