פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תרמז:ג

ויש עט״ז מ״ש סימן דומה למגל יראה ברייתא שנויה דומה למגל כשר למסר פסול והכוונה לא לנקט צפצפה רק ב׳ סימני ערבה אדום ומשוך. ומ״ש דג״ז ילפינן מיניה עי׳ אות ב׳ ובר״ן וא״ר א׳ ב׳ דרשות מערבי יע״ש. ומ״ש ואכתי קשה לכאורה קושיא עצומה דלנקט רק ב׳ סימנים ערבה אדום ומשוך וצפצפה לבן ועגול וממילא חילפי גילא כשר וי״ל בדוחק דה״א דנקט כן לומר אע״ג דצפצפה מין ערבה היא אפ״ה פסולה דלא מרבינן מערבי ה״ה דלא מרבינן חילפי גילי גם כן קמ״ל דוקא ג׳ לפסול פסול מגל גדול (לפי׳ הר״מ ז״ל פגימות דקות ולרש״י ההפרש מסר ב׳ עוקצין ק״ק וע׳ בס׳ כפות תמרים) הא חילפי גילי כשר דאל״כ למה למיתני סימני צפצפה דממילא אימעט חילפי גילי דאין פיה חלק וצ״ע עדיין ועא״ר אות ד׳. ומ״ש ועל הקרא כו׳ צ״ל הכוונה דעיקרא פשטיה דקרא ערבי נחל הגדילים על הנחל רוב מין זה למענו צפצפה דגדילה בהרים ודרשא דמשוך כנחל לאו פשטיה הוא ודבר אחר הוא ואפשר הלמ״מ פירושו דקרא ועדיין קשה למה פרט דוקא הך סימנא דמשוך כנחל לחוד. ומ״ש ועל הטור כו׳ משום דהר״מ ז״ל פ״ז מה׳ לולב ה״ג וכ״ה לשון המחבר י״ל דחילפי גילי דומה למגל וצפצפה למסר (פגימות גדולות ולרש״י ב׳ עוקצין) אבל חילפי גילי אפשר קנה לבן כו׳ והטור נקט ח״ג אדום ומשוך מנ״ל זה וי״ל דאידך ברייתא נקט דומה למגל משמע כו׳. וער״מ ז״ל דבר זה הלמ״מ יע״ש משום דמשוך כנחל אין מפורש רק הלמ״מ פי׳ הקרא ומ״מ רוב גדל על הנחל משמע מפורש (הלמ״מ י״ל באין פי׳ לקרא) והר״מ ז״ל כתב נתפרשו וצ״ע קצת: