פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תרמ:א

נשים כו׳ עט״ז לי ההדיוט נראה כוונה מיוחדת בכאן בסוכה כ״ח ב׳ סוכה הלמ״מ אלא דא״כ עבדים אין דנין ק״ו מהלכה וה״ה כל י״ג מדות אין דנין ואף ג״ש לה לה מאשה משא״כ אי הלמ״מ מגלה דפירושא דקרא דל״ת תשבו כתדורו או דלא נילף ג״ש ט״ו מפסח תו הוי מפרש בקרא הוקשה כ״ה לתפילין ויליף עבדים בג״ש מאשה. ובלבוש מהאזרח ומ״ע שהז״ג בד׳ סוכות יע״ש ועא״ר ותוס׳ קידושין ל״ג האזרח י״ל לאביי הלמ״מ דאי מקרא אימא ליל א׳ חייבות משא״כ לרבא י״ל באמת סוכה מקרא כמ״ש בתרל״ט (בגמ׳ והשתא דאמרת קצת ל״מ כן) וריבוי דה״א י״ל ג״כ אין דנין ג״ש לעבדים באולי כי הי״ג מדות נתנו לדרוש המפורש לכך כתב דה״א למעט נשים כאלו פי׳ דהיקשא מ״ע שהז״ג נשאר במקומו. ובד׳ כוסות חייבין י״ל הואיל והיו באותו נס חייבין מדרבנן משא״כ סוכה אף שהיו בנס התורה מיעטה בפי׳ לא חייבו חז״ל מדרבנן משא״כ נ״ח ומגילה עיקרם דרבנן ע׳ תוס׳ פסחים פא״ע ותוס׳ מגילה ד׳ וריש ערכין באופן שלבישיה כתלג חיור ודבריו כעמר נקר: