פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תרלט:יז

אבל עט״ז עי׳ אות י׳. ומשמע כאן דבליל א׳ וב׳ יש לאכול בסוכה כזית בירדו גשמים ואין לברך לישב בסוכה אף בליל א׳ ספק ברכות לקולא והמעיין בתה״ד צ״ה העלה בליל א׳ אפילו ירדו כל הלילה גשם א״א לפטור מסוכה בלי כזית בסוכה דומיא דמצה שא״א לפטור בשום ענין ויעשה קידוש בסוכה ויאמר זמן שם דקאי ג״כ אי״ט בסוכה דאם יקדש בבית ויאכל שם ואח״כ כזית בסוכה כמצה ממלא כריסו ויאכל כזית מצה באחרונה דמ״מ יצטרך לומר זמן ב״פ א׳ בבית אי״ט וא׳ בסוכה אסוכה ושמא אין להרבות בברכות אף כה״ג משא״כ בליל ב׳ דאמר זמן בליל ראשון בסוכה טוב יקדש בבית וקראת עונג במקום עונג הקריאה קידוש וכזית פת בסוכה יע״ש. והיינו מאי דרוצה להחמיר בליל ב׳ לאכול כדת תחלה בבית אף כזית כ״ז שלא יי״ח סוכה ע׳ אות י״א ולמ״ד למצה כי בכאן אסור לאכול חוץ לסוכה אבל הוא ז״ל פסק שם בליל ב׳ א״צ לאכול בסוכה בירדו גשמים כ״ז אכילה יע״ש א״כ כ״ז שהגשם יורד רשאי לאכול בבית וכשיפסוק ראוי לילך לסוכה לאכול שם כזית או חייב דספק הוא מ״ה כו׳ ולדידן י״ט ב׳ כו׳ ולפ״ז נמי י״ל בליל ב׳ אם רואה שאחר שעה או שתים יפסוק הגשם יוכל לאכול בבית הסעודה ושם הקידוש ואח״כ כשיפסוק הגשם ילך לסוכה ויאכל כזית משא״כ בליל א׳ קידוש וכזית ראשון בסוכה דוקא. ולפ״ז י״ל דעת הר״ב בהג״ה גם כן דבליל ראשון חייב כזית בלא הפסיק הגשם כל הלילה וי״ל דגם כזית ראשון דוקא בסוכה או שלא להרבות בברכות או דאסור חוץ לסוכה כמ״ש באות י״א והבן זה. ובברכה לישב בסוכה בליל א׳ וכ״ש ליל ב׳ אין לברך דספק לקולא: