פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תרלט:יא

אפי׳ עט״ז כפי דעתי ההדיוטית יש בכאן כוונה מיוחדת והוא דקשה מנלן דגשם בליל א׳ מחויב דילמא לכזית כמש״ל עמ״א ט״ו ולשון אי בעי קשה כמ״ש הב״י גם אמאי לא כפשוטו דיליף ג״ש ממצה ותי׳ הכל דבירושלמי ר״ז בעי כו׳ והרא״ש כאן מפרש לה או יוצא במיני תרגימא יע״ש וע׳ ברכות פ׳ ג׳ באכלו מ״ש בגשם בליל א׳ הביאו הב״י אבל הטור מפרש לה לבעיא דה״פ אי ג״ש רק שיהא חובה בליל א׳ לאכול בסוכה דוקא וממילא צריך לאכול כביצה ויותר ער״ן וב״י שזהו חוב סוכה א״ד עד כזית כלומר עד שיעור כזית נמי אסור בליל א׳ ג״כ משונה משאר לילות וממילא יי״ח בכזית בליל א׳ ואנן קיי״ל לחומרא היינו מודאי לא מחמת ספק אלא בודאי שליל א׳ יש לה חומר גם לענין זה דכזית אסור לאכול חוץ לסוכה (ויראה היינו זית ראשון אסור חוץ לסוכה דומיא דמצה אבל משיצא י״ח בסוכה אף ליל ראשונה מותר עראי כביצה פת חוץ לסוכה והבן זה) מדלא הזכיר בבלי בעיא זו ודאי כ״ה דכזית אסור חוץ לסוכה עד כזית אסור הא פחות מכזית שרי חוץ לסוכה וא״כ הכל מתורץ דגשם בליל א׳ חובה כיון דאף כזית אסור חוץ לסוכה דומיא דמצה ממש ולא בעינן כתדורו בליל א׳ ומוכרח בכל ענין לאכול בסוכה ה״ה גשם כאמור ואף אי לא בעי כו׳ ל״מ אי לא מצי למיכל רק כזית פשיטא דאסור ויי״ח ואף דמצי למיכל יותר ה״א בעיא היא דר״ז ומספק לחומרא וא״י כ״א יותר בכביצה קמ״ל דודאי הוא דכזית אסור ויי״ח בכזית וא״צ למיכל יותר ובבלי אמר כשרה אי בעי לא אכיל וגשם ג״כ ולא אמר אלא דמ״מ צריך ג״כ להא דדירה אי בעי לא אכיל והבן זה ועב״ח: