פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תרלז:ד

אבל עט״ז רש״י סוכה ל״א ומ״ש לכנוס לסוכת חבירו עא״ר אות ג׳ אפשר בסוכה מקפיד וצריך לו בכל רגע שיכסוף כשחבירו שם יע״ש. אמר העני יש לי בכאן תרי ותלת מילין בדין גזל בסכך ודפנות אכתבם פה בעזה״י. הנה גזל פסול בין בסכך ובין בדפנות. ואם גזל סכך וסיכך מהצד פחות מד״א לא אמרינן ד״ע דא״נ נעקם הדופן מ״מ הוי ליה דופן גזול משא״כ אי הוי אמרי׳ דופן מעקם והולך באלכסון ועסי׳ תרל״ב בט״ז אות א׳. וצ״ע אם גזל מיקרי וכן פסול וצ״ע לסי׳ תרכ״ז ופסל היוצא מסוכה א״ד דמי לסכך למעלה מי׳ וי״ל סכך פסול הוא ואם אין רוצה ליתן דמים כה״ג ג״כ צ״ע. גזל עצים ועירבו עם שלו ואין ניכר ל״ש ביטול ברוב עי׳ ביצה ל״ז יאכל הלה וחדי ומ״מ י״ל דאין חייב לו כ״א דמים לא להשיב הגזילה גופה מאחר דאין ניכר וצ״ע גם בזה. וע׳ מ״א ז׳ מדין מטלטלים בסוכה ואי״ה שם יבואר. אם אחד שאל לחבירו לטי״ש וכדומה להעמיד עליהן הסכך והוא שאלן לחבירו י״ל הוי גזל אין השואל רשאי להשאיל ול״מ למ״ד הכל הולך אחר המעמיד דא״י י״ח אף למ״ד בסכך פסול אין הולד אחר המעמיד בגזל חמיר טפי וצ״ע: