פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תרלא:ד

כשהחמה עט״ז דקדק מלשון התוס׳ כל שאלו היו מושכבין ולא כתבו קמ״ל מתני׳ דאמרי׳ רואין כאלו הן מושכבין יחד ש״מ שאין זה ברור דלפעמים אף אלו מושכבין יחד אפשר יהיה חמה מרובה מצלתה וא״כ אמאי לא מפרש שמואל ג״כ כרב חדא תנן סוכה מדובללת קנה עולה וקנה יורד ותנאי שיהא צלתה מרובה אלו היו מושכבין יחד כשירה יע״ש בדף כ״ב א׳. ולא הבינותי איך יצויר זה דאם היו מושכבים בשוה היה חמה מרובה ואם הסיכוך הוא בענין זה פשיטא כל סוכה בעי צלתה מרובה ולרב אשמעינן כמ״ש בחה״ר דל״ת דלמא קליש טפי ולאו אדעתי׳ משא״כ לשמואל אין זה תלוי בזה. והנה לבוד א״צ שיכנס קנה עליון תוך אויר דא״צ לבוד מושכב עליהם ש״ד וביותר מג״ט דחבוט רמי צריך שיהא אויר למטה שיהא עליון יוכל לשכב למטה בין אויר ואם יותר אויר נמי כשר ובאין בעליון טפח בעי פחות מג״ט עם אלכסון והבן. ועיין הרע״ב משמע מפרש רב חדא ענין כו׳ דין א׳ כל שצלתה מרובה משהו כשירה ושמואל בקנה עולה ושצלת׳ נמי עלה קאי ותנאי הוא וכקושיית הט״ז יע״ש ואין להאריך: