פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תריא:א

והתירו עט״ז רש״י שבת קי״ד וקט״ו עגמת נפש ממנחה ולמעלה ששואף ומצפה ללילה לאכילה ואין אוכל הוי עינוי טפי הא קודם מנחה אין עגמת נפש דיודע שיש עדין זמן רב עד אכילה לא התירו דשבות הוא לתקן לצורך חול ומ״ש הט״ז דלא הוי שינוי כו׳ כוונתו כפירש״י בהא דמחרפי וכאמור והר״ן ומ״מ פירשו עגמת נפש דאדרבא התירו לתקן שלא יהא עגומה וימצא מזון ביד במוצאי יוה״כ ונ״מ בהטמנת חמין בתר״י להר׳ן ומ״מ שרי שלא יהא־ עגומה ולרש״י י״ל דאסור. ומנחה למעלה יש לעיין או מנחה גדולה או קטנה קאמר והאידנא נהגו לאסור. ועמ״ש אי״ה באות ב׳: