פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תרז:ד

פניו לצפון עט״ז וכן נוהגין כמדומה דוקא פניו לצפון וע׳ מ״א י״ב. והנה כתב הר״ב לא עומד ולא יושב אלא מוטה וכ״ה במלקות ד״ת מוטה וא״י למה נהגו עתה לשכוב על הארץ ולשטוח עשבים וכדומה משום אבן משכית ולא מוטה ואולי להיכרא שאין זה מלקות שיתכפר בו וכל ח״כ נפטרו מידי כריתתן וזה אין מועיל ע׳ מ״א אות ט׳ והנה מכות מרדות על עבירות דרבנן או ד״ת שאין בהם מלקות ד״ת צ״ע דאפשר יתכפר בהן במלקות כאלו אם עושין כדין מלקות רידוי וער״מ ז״ל הלכות סנהדרין פט״ז ה״ג משמע מכות מרדות לוקין דייני ח״ל ונ״מ להתכפר ולכשר לעדות עח״מ ל״ד וכבר כתבנו בכמה מקומות דפסולי עדות דרבנן משום רשע דמכות מרדות וכל שלקה י״ל חוזר לכשרותו מיד ועב״י כתב דיש כפרה קצת ולמ״ש נ״מ טובא באם מכין אותן בחוזק כדין מכות מרדות ועפר״ח א״ח תצ״ו י״א י״ג ושליש. וער״מ ז״ל שם פרק שבעה עשר ה״א משמע מ״ה אף לת״ק ארבעים שלימות והיינו מדרבנן שלא יוסיף יע״ש ובחינוך פ׳ תצא תקצ״ה תמה עליו ובכ״מ ולח״מ יישבו וא״כ י״ל מלקות זה ארבעים שלימות להיכרא שאין זה מכות ד״ת ולזה כתב המ״א אות ח׳ שאינו כן ואי״ה שם יבואר עוד: