פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תרז:א

אין עט״ז עב״י וב״ח בזה והט״ז תירץ בענין אחר וכן בברייתא גופא יומא פ״ו קשה לכאורה כן דבתחלה אמר עונות שהתודה בי״ה זה משמע דצריך עכ״פ לפרוט החטא כו׳ ולמסקנא הט״ז בחטא בבירור צריך לפרט החטא ביוה״כ א׳ וביוה״כ שנית הלכה כראב״י דמשנתו קב ונקי וחוזר ופורט וכמ״ש המחבר בסעיף ד׳. ומשמע אף בין אדם לחבירו גזל וגניבה נמי אע״פ שמחל לו והשיב הגזילה אפ״ה מתודה ביוה״כ לעולם דמ״מ גם ב״א למקום חטא אבל הקניט חבירו בדברים או עני המהפך בחררה וכדומה י״ל כיון שבקש מחילה מחבירו והתודה ביוה״כ א׳ א״צ להתודות ביוה״כ שנית או אפשר אף ביוה״כ א׳ א״צ וצ״ע וע׳ בס׳ תוס׳ יוה״כ. ע׳ בס׳ תוס׳ יוה״כ הלכה כראב״י במשנה ולא ברייתא חולין פ״ק פגימת המזבח ומ״מ היכא דמסתבר טעמי הלכה כראב״י יע״ש: