פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תקצא:ב

ושני עט״ז הטעם שאין מזכירין ר״ח שא״כ ביום שני ג״כ ויסברו שמיום ב׳ מונין ובאמת ר״ה מונין מיום א׳ וע׳ פוסקים דהא אומר ביום ב׳ ובחדש השביעי בא׳ לחדש ולא חיישינן להא וכתבו דכסה ליום חגינו שלא להזכיר ר״ח שלא לקטרג ועיין מ״א אות א׳ קודם איזהו מקומן ג״כ שלא לומר ובראשי חדשיכם ויש מקומות בספרד שאומרים ובמקומינו אין אומרים והאומר בקול רם ובראשי חדשיכם קודם איזהו מקומן ראוי לגעור בו. ובר״ח עולת מוספין רק שעיר אחד לחטאת ער״מ פ״א מהל׳ תו״מ. עיין אבודרהם ע״י עבדיך הנביאים כתוב לאמר כי נשתלחו לישראל לומר להם משא״כ כתובים ברוה״ק נאמרו אבל לא לישראל לכך לא שייך ע״י עבדיך הקדושים יע״ש ובא״ר. עשרה פסוקים מלכיות סדורים בבת אחת ומסיימי בשל תורה מיד קודם או״א משא״כ בזכרונות ושופרות פסוק תורה מסודר קודם חתימת הברכה או״א כו׳ וזכרתי ברית ראשונים ובשופרות או״א וביום שמחתכם כו׳ חצוצרות היינו נמי שופר והטעם מלכיות עיקר חתימה מקדש ישראל ויום הזכרון וסדר מלכיות קודם או״א משא״כ זכרונות שופרות עיקר החתימה בהוא דכל פסוק תורה סמוך לחתימה ע׳ אבודרהם ולבוש: