פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תקפב:ד

לשנה עט״ז עמ״א ח׳ לבוש תקצ״ו. ומשמע דעת הט״ז לומר ביום א׳ אחר חצות ג״כ דשמא יום ב׳ עיקר ומתפלל על חבירו שיכתב למחר לחיים טובים ובליל ב׳ דר״ה פשיטא יאמר כן כבסי׳ ת״ר שאם באו ממנחה ולמעלה עיקר יום ב׳ וביום שני שיוצאין ע״פ הרוב לאחר חצות לא יאמר הכתב כו׳:

לשון הרד״א ז״ל אימה גדולה מפחד אמר אימה על הברואים החשובים אדם שמים וארץ נאמר בהם בריאה ופחד על מעשיך הם הפחותים מעשה בראשית נאמר בהם עשיי׳ יע״ש. ובשמות ט״ז אימתה ופחד וברש״י וברא״ם ז״ל לכאורה אימה פחותה מפחד כי זה על הרחוקים ופחד לקרובים יותר מתיראין עת״י וירושלמי ולכאורה אימתה נכפל סי׳ הנקיבה אפשר האמנתי״ו להקטין הענין ועיין במכלול של מהר״ש מלוך ז״ל וצ״ע כעת. שוב בא לידי צהר התיבה במספר השמות ט״ו אחד סגו׳ל קמ״ץ מיוחד ב׳ פתחין כל דהו וסי׳ שאלה אחת קטנה ב׳ פתחין אחד העם בסמיכות הוי נמי מיוחד יע״ש ומשפה אחת ב׳ פתחין קשה קצת עמ״ש באות ב׳ מזה: