פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תקסג:א

דלא עט״ז עסי׳ תקס״ב אות י״ו ואות ט׳. והנה המחבר כבר כתב כן בתקס״ב ס״ו ומלתא דפשיטא הוא ומדקדוק לשונו דלא עדיף מהוציא בפיו די לבמ״ה להיות כנדון ולהשמיענו נהי דלא הוי קבלה ולא יי״ח אם קיבל כבר עליו נדר ולענין ענינו דעכ״פ אין מחויב ענינו להתפלל אבל מ״מ חייב להתענות מכח נדר שנדר עתה וזה לכאורה דלא כמ״ש הט״ז באות ט׳ לענין הרהור יע״ש. ועא״ר שם ועסי׳ תצ״ב לענין עניית אמן בה״ב ועמ״א כאן: