פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תקס:ד

כדי עט״ז עמש״ל עיקר זכירה בלב לא כאותן שמציירין בשחור מעשה צדקיהו דמ״מ נאה הוא ובעינן שיהא לבו נכנע. מ״ש הר״ב בהג״ה לשבר כלי בחופה עא״ר אות ז׳ בשם מי״ט מה״ט המנהג לשבר קדירה בכתיבת תנאים יע״ש היינו כדי להבהיל ושלא יהא השמחה במילואה ולזכור בחורבן וע״ש ואבן השהם סי׳ נ״א דיש לשבר כוס זכוכית דוקא ובשם מהרי״ט ז״ל בספר צפנת פענח פ׳ דברים כוס אירוסין משברים ורמז כמו זכוכית שנשבר יש תקנה ולוקחין כוס זכוכית שלם לברכת נישואין א״כ לא חרס דנשבר אין תקנה יע״ש ועד״מ משמע דלוקחין כוס חרס לאירוסין כו׳ ומנהגינו לשבור זכוכית אחר כל ז׳ ברכות כמו שנראה מהכל בו עד״מ בזה. וע׳ אה״ע סימן ס״ה ס״ג בהג״ה ומדקדוק לשונו שם ששוברין כוס אירוסין אחר ז׳ ברכות משמע דלוקחין ב׳ כוסות אחד לברכת אירוסין ואותו שוברין לאחר ז׳ ברכות וכוס שני לברכת נישואין דהיינו אחר קידושין וקריאת כתובה אומר פה״ג ומתחיל שהכל ברא לכבודו כו׳ זהו ברכת נישואין וטעמא בעי למה לוקחין כוס אחר לברך על כוס ראשון היינו כלי ראשון גם מדסיים בד״מ כאן לכן לוקחין כוס חרס לברכת אירוסין משמע דוקא חרס ולמה דאפשר חרס לפעמים ביוקר מזכוכית אלא נראה לפרש דבמתן תורה היה קידושין וראוי היה לנישואין ובחטא עגל ושבירת הלוחות ואחר חורבן בית ראשון ושני שנתבטלו הקידושין לגמרי ח״ו ואין בנו השראת שכינתו ביחוד עלינו בגלות המר רק השפע יורד כו׳ ולע״ל יחזור הקב״ה ויקדש קידושין מחדש כדכתיב וארשתיך לי בצדק כו׳ אלמא יהיה קידושין חדשים ונישואין וכדכתיב הנני עושה חדשה ויברא ה׳ לנו לב חדש וטהור ואנו מרמזים בזה שלוקחין כוס חרס לברכת אירוסין ולוקחין לברכת נישואין כוס אחר כסף או זכוכית ולאחר כל ז׳ ברכות שוברין הכוס חרס כי הקידושין ראשונים נתבטלו לגמרי ואין תקנה כמה שכתוב בני ציון היקרים איכה נחשבו לנבלי חרש אבל קידושין שניים יהיו קיימים עם נישואין וזכוכית תוכו כברו שלא ימשול בנו היצר הרע כלל כדכתיב אעביר מהארץ ולכן אין שוברין כוס ברכת נישואין שזה יהיה קיים רק כוס חרס שוברין כאמור כן נראה לי הפי׳ בד״מ. אבל ראיתי המנהג שלוקחין כוס זכוכית לאירוסין ומ״מ יראה שאין שוברין אותו אחר נישואין כ״א זכוכית אחר שוברין אחר ז׳ ברכות. ויראה לשבור תחת החופה כוס שלם ואין משום בל תשחית כיון שעושין לרמז מוסר למען יתנו לב משא״כ בתנאים שעושין להבהיל ולמעט השמחה ראוי ליקח קדירה שבורה חרס מחרסי האדמה לשבור. והבן זה ובלבוש אה״ע ואנ״ו נוהגין בו פירוש למ״ש הר״ב וזהו מנהגם כו׳ כלומר אנו נוהגין כלי חרס לא כוס זכוכית והבן: