פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תקנד:א

ותינוקות עט״ז זה כתב לאפוקי מסברת הב״ח עמ״א ב׳ ויראה דתינוק בן י״ב גדול קצת ומבין אף הט״ז מודה דאסור ללמוד בפני עצמו מה ששמחה לו ודוקא קטן שיש לו צער בלימודו כו׳ ועסי׳ תקנ״א במ״א אות ל״ח. עא״ר וא״ז דאסור בת״ת כל היום עד צ״ה כל שמדינא אסור ודוקא מישיבת הספסלים דמנהגא מותר אחר חצות. ע׳ בטור מי שאוכל ושותה מכין מכת מרדות וצ״ע אם בשאר עינויין מכין וצ״ע אם אכל ח״ש אם מכין גם ביה״ש עי״ד רצ״ד בהנהיג עיזא ושיבוטא בב״י דאין לוקין מכת מרדות על הספק ובספר שושנת העמקים בכלל מכת מרדות כתבנו מזה ונ״מ לפסולי עדות הר״מ פרק עשירי מהלכות עדות היתה החיוב שבה מדבריהם עח״מ סי׳ ל״ד עי׳ בר״מ ז״ל הלכות חמץ ומצה פרק א׳ הלכה ז׳ מ״ש בפסח מ״מ משמע בשש לא ובהלכה י׳ נהנה משמע לא לקי מ״מ משמע הכלל כל שאלו מ״ה כה״ג לא לקי ה״ה מדרבנן כן ועלח״מ שם. וצ״ע ובס׳ ש״ה כתבנו מזה באורך: