פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תקמח:ה

וה״ל עט״ז ועי׳ כאן סי״ח עי״ד סי׳ ת״ב ס״י וש״ך אות ח׳ שמועה קרובה בשבת ערב הרגל שבת עולה ליום א׳ וי״ט מבטל גזירת שבעה ועא״ר כאן שמועה קרובה ורחוקה מיום מיתה מנינן לא מקבורה עש״ך שם אות ה׳ ובנה״כ שם הניח בצ״ע ובט״ז שם ו׳ פסק דקרובה ורחוקה מיום המיתה. וע׳ אות ט׳ שם לענין יאר צייט ומיהו למיהוי ס״ס אף כה״ג כ״ע מודים דש״ע כל שלא ידע כלל ברגל דאין עולה לז׳ ואף המ״ב בשם מהרש״ל יודו כה״ג ודוקא כשמת ברגל וידע סוברים דעכ״פ עולה לשלשים עמ״א א׳. עא״ר קל״ג אות י׳ מדליקין נר כל שבעה בחדר שאין אוכלים שם דלא לצער והרגל אין מבטל זה קדיש י״ל אין הרגל מבטל ויש לו דין שבעה ושלשים אפילו נהג שעה לפני הרגל יע״ש וצ״ע קצת ובפריי שם כתבנו:

כתב הא״ר אות ז׳ אם עברו ז׳ למיתת המת אין לנחם עוד האבל אח״כ וכן כשחל ע״ש בי״ט אחרון אף שלא שלמו ז׳ למיתת המת אין לקרות צאו נגד האבל דהוי פרהסיא עט״ז קכ״ז בריש הסימן. וצ״ע בשמע שמועה קרובה אם קורין צאו נגד האבל דכבר יש ז׳ למיתת המת א״ד כל שלא ידע ליכא ניחום ודוקא כשידע כבר ניחם עצמו שעברו ז׳ ימים משא״כ כה״ג. לענין סחורה כל ששלמו ז׳ למיתת המת מותר בצינעא ע״י עבדיו או ע״י אחרים בבתיהם וכמ״ש ר״ו ושותף בחנות י״ל פרהסיא אסור ועא״ר אות ו׳ לא הבינותי שמועה קרובה אע״פ ששלמו ז׳ למיתת המת אסור בסחורה כשאר אבילות דוקא ברגל שבטל ממלאכה כל ז׳ וכדאמרן. ויתר הדברים יבואר אי״ה במ״א: