פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תקמה:ב

ולצורך עט״ז מ״ש הר״ב נהג״ו להקל במשיט״א לא קאי להגיה ס״ת דבעינן מרובע כתב אשורית ושאלת שלום כתב הר״ב בס״ה נהגו לשנות אף במשיטא דע״כ אדסמיך קאי וצורך רבים י״א וי״מ ובמשיט״א לכ״ע לאו מעשה אומן שרי לצורך רבים אע״ג שאין לצורך המועד כבסי׳ תקמ״ד בט״ז ב׳ וכתב הט״ז דאין זה ברור שהב״י כתב דאע״ג דלא ניתן בסיני כ״א כתב גסה אשורית י״ל משיט״א אסור וע״כ כתב הט״ז לא מדינא אלא נהגו להקל ועמ״א אות ג׳ י״ל אין זה ברור דמשיט״א כתב הוי וחייב עליה באפשר ומ״מ לכ״ע לאו מעשה אומן הוי וצרכי רבים מעשה הדיוט לאחר המועד שרי. מה דמשמע לשכור ש״ץ ורב ומנהיג בחה״מ שרי לכתוב מעשה אומן לכאורה קשה מתקמ״ד דצרכי רבים דוקא הנאה לגוף בנין בה״כ לא ואפשר רב מורה הוראה או ש״ץ כצרכי הגוף דמי וצ״ע: