פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תקמב:א

אבל עט״ז הרא״ש ז״ל מ״ק י״ב א׳ רב חמא שרי לאבי נגרי כו׳ יע״ש וסובר הט״ז ז״ל בתקמ״א אות ג׳ דוקא מלאכה המותרת במועד לגמרי בלי שינוי כמו מכשירי אוכל נפש וכפירש״י ז״ל אבי נגרי מסדרי שולחנות מותר אם נשבר השולחן והרא״ש שכתב מתקן ספסלים ואצטבלאות נמי אפשר כה״ג אסרי הא מלאכה לצורך המועד לא מכשירי אוכל נפש דבעי שינוי כבסימן תק״מ אסור אפילו בחנם דלאו ממלאכות המותרות לגמרי הוא דהא בעי שינוי וסובר עוד הט״ז מ״ש הר״ב בהג״ה דבר האבד שרי כלבו היינו ע״י שינוי הא בלא שינוי אסור בשכר רק בחנם כנ״ל לתרץ דבריו בסי׳ תקמ״א יע״ש:

והוי יודע שבפי׳ אבי נגרי יש בו שלשה פירושים א׳ פירש״י ז״ל שהם היו פועלי ישראל מסדרי שולחנות כו׳ כאמור. אבל יש עוד פי׳ שני שהיו פועלי עכו״ם רודין בפועלים שיעשו המלאכה מהר ויפה ומסייעין להם קצת ויהיה הפי׳ אבי נגרי מל׳ אב ופטרן שהיו הם ראשים לעושי המלאכה ומלאכה לאו לצורך המועד היה כ״א פועלי עכו״ם בתלוש או במחובר באריסות דאפי׳ בשבת שרי והתיר רב חמא לראשי הבעלי מלאכה שהיו בבית ריש גלותא לסייע לפועלי עכו״ם כיון דלא לקחו שכר ע״ז בבית ריש גלותא רק אכלו על שלחנם לית לן בה ויהיה הפי׳ שרשויי קמשרשי ריוח במלאכה שנעשית מהר וא״ש שסמוך למימרא זו איתמר מקבלי קיבולת ומסייע בתיבנא יע״ש ועב״י תקמ״ג ומ״א תקמ״ג אות ג׳ נתכוין לזה יע״ש. ויש עוד פי׳ שלישי אבי נגרי כו׳ ופועלים היו הכל ישראלים ולצורך המועד היה המלאכה רק הפועלים אחרים עשו בשכר כי לא היה להם מה יאכל דשרי כבסעיף ב׳ ואבי נגרי דר״ג מסייעין לפועלים ושרשויי מרויחים לפועלים ההם שנטלו שכר יותר בשביל זה אפ״ה שרי דהעושה בחנם והפועלים שרי בשכר לצורך שיאכלו במועד וז״ש הד״מ בזה יע״ש כי לכאורה אין לו פי׳ והשמיט כאן אפשר דפשוט הוא והבן זה: