פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תקלח:ב

לא עט״ז די״ל אע״ג צורם אוזן בכור לא קנסו וכן שדה שנטייבה אף באיסור תורה לא קנסו בנו מ״מ בכיון מלאכתו והמתין בכוונה לחה״מ שעשה שלא כהוגן במחשבתו וגם עביד איסורא במועד שעשה מלאכה שאין אבוד במועד קנסו בנו אחריו ומאבדיו ב״ד ומפקירין לכל בידים אע״פ שנגמר המלאכה והמחבר שכתב אם הוא אבד אין ראיה כ״כ לומר באין אבד מאבדין אם עשה די״ל רבותא באבד שרי לעשות לכתחלה ועמ״א ב׳ ואי״ה שם יבואר והנה זה למ״ד יאבדו שאסור ליהנות ממנו אף דיעבד שעשה המלאכה מפקירין אותה הב״ד ועמ״א ב׳ ואי״ה שם יבואר עוד ועיין פרישה כ״ב דתרתי איסורא כיון מלאכתו ועשה איסור יש לקנוס בנו אחריו כהט״ז ועא״ר: