פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תקלא:ב

אפילו עט״ז טור דלא כר״ת דמי יודע ולח פליג ודוקא מי שיצא מבית האסורין בסעיף ד׳ דקלא אית ליה. והמגלח בחה״מ כל הראש משמע לכאורה דלית איסור תורה כ״א דרבנן שלא יהא מנוול ועב״י במ״ש בעי׳ דאבידה למ״ד מלאכת חה״מ ד״ת י״ל מ״ה אסור היינו גילוח כל הראש ועא״ר א׳ ותק״ל במ״א דלהרמב״ן כל שאין צורך המועד מ״ה אסור וי״ל גילוח כל הראש אין כ״כ יפוי או מלאכה שאפשר לעשותה מעי״ט אף באוכל נפש י״א דמ״ה אסור וניוול לא הוי כ״א שלשים יום דומיא דגדל פרע ומ״ש בש״ע מצוה לגלח ערב הרגל בגמרא אין זה מבואר ועמ״א י׳ ואי״ה שם יבואר עוד די״ל שלא יכנוס לרגל מנוול היינו יותר מל׳ יום: