פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב נג:ח

שבגדי עט״ז. המחבר שינה מלשון המשנה והטור (והלבוש העתיק כטור) אף בלבנים כו׳ לומר דלא ירד כלל הן בצבועים ולבנים והא דאף יחף כו׳ בס״ג פוחח זרועותיו מגולים ועיין ר״ן במגילה כ״ד י״מ יח״ף ובחדושינו הארכנו שם ואי״ה בהלכות תפלה יבואר. כתב הפר״ח דאם מיד כשאמר שאין עובר בצבועים אומר הטעם שאין דרך כבוד לה׳ כ״א בלבנים יורד יע״ש. ודוקא שאח״כ אמר אמתלא. בא״ר אות י״ח בשם מהר״מ מינץ פ״א בגדי הש״ץ יהיו נקיים בלא רבב ולכלוך (שוחט יחליף בגדיו) הארוכים ואם קצרים ילבש בתי שוקים עד ברכים (משמע דרשאי להתפלל יחף ומיהו במקום שאין עומדים לפני גדולים כן אסור) ויעמוד באימה ולא ימשמש בנרות להטיבם ועיין במנהגים יע״ש: