פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תקכז:יב

מי״ט עט״ז עב״י ולא היה הזמן מספיק כעת לעיין בזה ומ״ש כשחל י״ט ו׳ ז׳ נכון לומר בעי״ט מי״ט לחבירו לכלול מה שמבשל מיום ו׳ ליום ז׳ בשביל כבוד י״ט וא״ר אות י״ז הביאו ויש ט״ס שם עליונים למטה נתחלפו השורות יע״ש:

אמר ההדיוט הכותב ראיתי לכתוב קצת בענין ע״ת הנה ראוי ליקח פת שלם כביצה עם כזית בשר או דג מבושל ראוי לאכילה לא שיהא חצי בישולו גם שלא יהא מצות בזויות עליו והנוסח מבואר בסידורים:

שאלה הניח ע״ת לחם עם ביצה מבושלת דמשמע דיי״ח ללפת במשנה כדג וביצה שעליו כו׳ ובי״ט נולד ביצה ובשלה ונתערבה בהרבה דשיל״מ י״ל כאן לא הוי דשיל״מ דא״כ יהא אסור לבשל בשבת עדיף מנתקלקל א״ד הואיל ובתבשיל זה לית הפסד אם ימתין אסור ולא הוי עירוב דהוי כנאבד הואיל ואסור לאכול בי״ט ומצה שבורה נתערב בע״פ חמץ במצה בי״ט נאסר יבש ביבש למ״ד חוזר וניער אסור כה״ג ואין סומכין משום עירוב וצ״ע ואם אין לי״ט כ״א דבר שנתערב כה״ג צ״ע אם הוי דשיל״מ עסי׳ תקכ״ט עונג י״ט שוה לשבת ולהתענות ג״כ אסור בי״ט: