פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תקיז:ב

וכן עט״ז רוב הלוקחים בעינן וכ״מ כ״פ בש״ס אחר רוב אוכלי בשר וכדומה ומסל״ת בתקט״ו ס״ג ותקי״ג ס״ו אפי׳ נגד חזקה דעתה נתלשו נאמן בדרבנן עתה״ד פ״ג. מ״ש אין הכן בשל עכו״ם י״ל היינו דגרוגרת וצמוקים וכדומה דאין העכו״ם מקצה מדעתו וה״ה מלאכת טחינה גמרו ב״א עסי׳ שכ״ה רק מחובר וצידה לא חלקו בין עכו״ם לישראל עסי׳ תקט״ו ותיבת זה בב״י הקשה בעיר שרוב ישראל כל שהובא לשם ישראל הכל אסורים אם לא ה״פ דאם ידוע שהובא ביחוד לשם ישראל אחד מותר למי שלא הובא בשבילו. עא״ר אם קנה דגים או פירות מעי״ט והניח אצל עכו״ם כל שאין חשש שהחליפם בגרועים שרי (דלהכעיס לא חיישינן):

אם נתערב דג הניצוד בי״ט עם הרבה דגים שניצודו מעי״ט וא״א להמתין למחר כי ימותו כולם י״ל דיל״מ בנתקלקל בטל ובריה לא הוי חיין דאין נוצר באיסורו. עי״ד ק״ב: