פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תקטז:א

אבל עט״ז ביצה י״ד ב׳ ורש״י במתני׳ (כצ״ל) פליג אף באין צריך ללודיות הואיל ואפשר ליהנות מהם וברייתא אמר לדבריהם דרבנן דאם צריך ללודיות מודים אתם ה״ה בא״צ הואיל ואי בעי ראוי ליהנות ומש״ה הביא הרי״ף ברייתא דעכ״פ צריך ללודיות שרי והרא״ש לא פירש הברייתא כן רק דוקא בצריך ללודיות ר״ש מתיר ות״ק אוסר בשלוח כה״ג דבתר רוב אזלינן אבל הט״ז ז״ל סובר דהרא״ש מודה בצריך ללודיות דשרי ומסתם אסור ופי׳ ברייתא כפשטי׳. ולדינא אין נ״מ עתה דאין לנו רה״ר ומוקצה לא הוי כבסי׳ תקי״ז אות ב׳ ועמ״א א׳ וא״ר א׳ די״ל כרמלית נמי אסור ועסי׳ תקי״ח עירוב יע״ש אי״ה שם ובמ״א יבואר עוד: