פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תקיג:ב

אפי׳ עט״ז דשיל״מ במינו אסור באלף וא״א ספק דרבנן לקולא ב״י. אמר ההדיוט הכותב אכתוב קצת בקצרה. חלבון וחלמון תליא בפלוגתא כמ״ש בהלכות שבת אי הוי ב׳ מינים או חד מין ועסי׳ שכ״ב ודגים שניצודו בי״ט ונתערבו החתיכות בענין שא״א להכירן בתר שמא אזלינן וצ״ע די״ל חתיכת הכל שם א׳ דג ולענין טעם עי״ד ק״ז בש״ך וברש״י חולין צ״ח א׳ ד״ה כלכית דג טמא באלפס ב״י ש״מ בדגים טהורים טעם א׳ וא״א למיקם גם ש״מ בסכנה נמי בטל בס׳ ראיתי בס׳ ח״ה מהר״מ ברבי נרו להגאון אב״ד דק״ק פ״ב הקשה רש״י פסחים למ״ד לרבא במינו במשהו הא ס״ל אין מערבין לקרנות תמורה ד׳ ב׳ מנא לי׳ במינו במשהו והנה שם אומר שם דכתיב בבכו׳ לעולין ולר״י לרבא וי״ל דמינו לא בטל ומהתם אין ראיה אי הלכה כאביי או כרבא באי עביד מהני די״ל שם בהווייתו בכור ומעשר במתנה מרבין ק׳ א׳ כו׳ יהושע נוסף על טעם שרא״ת או דלית ליה רק קרא והבן:

עוד סי׳ ק״ב ט״ז ה׳ משמע עיקר הטעם בטעם תליא ולמ״ד עולין י״ל טעם ושמא ועסי׳ פ״ה בש״ך י״ו ובפריי שם: